הכל מתחיל במשפחה

"כיצד יתכן שדוד מתנהג באלימות בבית הספר ? בבית הוא הרי מלאך".

משפטים מעין אלו אנו שומעים חדשות לבקרים מפי הורים רבים.
"האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו" כתב שאול טשרניחובסקי. אך מהו אותו "נוף מולדתו"?
ילדים מגיעים לעולם מצוידים במטען גנטי.
הם פוגשים סביבה-המשפחה ואחר כך קבוצות חברתיות נוספות.
תיאוריות פסיכולוגיות רבות עוסקות בשאלה: תורשה או סביבה מי מהן משפיעה יותר?
הפסיכולוג אלפרד אדלר טוען כי נוסף על שני גורמים אלה (התורשה והסביבה) קיים גורם שלישי, משמעותי ביותר: הבחירה.  לשיטתו של אדלר, לתוך האינטראקציות של הילד עם סביבתו בוחר כל ילד אילו תכונות לשכלל כדי שיובילו אותו למקום בטוח.
במילים אחרות, ילדים אינם נולדים חצופים, עקשנים או מפונקים. הם מפתחים את התכונות אשר לדעתם יאפשרו להם לחוש מורגשים ומשמעותיים במשפחתם.
אנחנו יכולים להבין כיצד ילד מסוים אימץ תכונות מסוימות, והבשורה הטובה: נוכל גם לסייע לו להיות מפונק פחות, עצמאי יותר ועוד.
כיצד מעצב האדם את אישיותו?
אפשר להתבונן במילה "אדם" גם כראשי תיבות של שלושת הגורמים המשפיעים על עיצוב האישיות:

א= אוירה משפחתית: מה מאפיין את המשפחה שלנו-חום? עידוד? תחרותיות?  נוקשות?
ד = דרכי חינוך: מענישים? מאיימים?  מעודדים?
מ = מערך משפחתי : מי ההורים שלי? מי האחים שלי? מהו תפקידן ומהו ערכו של כל אחד מהם?

הילד מעצב את אישיותו, כלומר הוא בונה את ה "היגיון הפרטי " שלו ומנסח, באופן
 בלתי מודע, את התשובות שלו לארבע שאלות :
מי אני? מי האחרים?  מה צריך להיות כדי שארגיש במיטבי?  מה מסוכן עבורי?
אותו היגיון פרטי הולך עם הילד כמובן, לכל מקום –לבית- לבי"ס- לגינה השכונתית.

 

 

 

אז כיצד יתכן שה "מלאך" בבית הופך לאלים בבית הספר?

השערה ראשונה:
דוד גדל באווירה ביקורתית מאוד-גם מצד ההורים-וגם מצד שאר בני המשפחה,
ולכן הוא עסוק בשאלה האם אני חזק או חלש? האם האחרים חזקים ממני או חלשים ממני?
וכך הוא מזהה את החלשים ותוקף אותם.

השערה שניה:
דוד גדל באווירה " זורמת" אין חוקים, אין גבולות, ההורים "זורמים עם הילדים", דוד עושה מה שהוא רוצה וכשמגיע לבי"ס הוא צריך להתנהל בתוך מסגרת ברורה עם חוקים וגבולות- הוא מתוסכל מאוד והדרך מתסכול לתוקפנות קצרה.
מה אפשר לעשות כדי למתן את התוקפנות של דוד בבית הספר?
אוירה משפחתית- המשפחה היא הקבוצה החברתית הראשונה שהילד חבר בה, אלה החיים והמציאות עבורו.
הילד משווה בין משפחתו למשפחות אחרות
ורק כאשר יתבגר יבין כי לכל משפחה אופי משלה. 

ככל שהמשפחה שלנו תהיה מושתתת על ערכים דומים לאלה המקובלים בחברה (אליה הוא משתייך) כך יקל על הילדים שלנו להסתגל.
חייבת להיות אוירה מקבלת ומכבדת, משתפת , מייעצת, מתחשבת, נמנעת מביקורת,  מפינוק יתר.  ומבוססת על תקשורת נעימה ומכבדת.
כאשר אנו ההורים מנהיגים את המשפחה מתוקף אחריותנו ולא  מתוקף שליטה בכסף ובכוח.

אמרנו בתחילה כי "האדם הוא תבנית נוף מולדתו "
עלינו לעזור לילד לבנות את אישיותו ואנו כהורים, נשתדל להכניס שינויים באווירה המשפחתית ובדרכי החינוך, כדי שילדינו יגבשו השקפת עולם מיטבית ויגדלו להיות אנשים תורמים בחברה ומאושרים.

"ילד צריך שייגשו אליו בכבוד...
כמו הילד הפנימי שבתוכנו".
                                                                           ( ברונסון אלקוט)