שלבים בקשר הזוגי

שנינו תחת מטריה אחת

יש לכם חלום? לא לא בשינה - ממש בהקיץ. חלום שמלווה אתכם שנים -  על חיי הנישואין שלכם ועל הרצון שאלו יהיו כמו בספרים ובסיפורים?

זה בסדר - אתם בחברה טובה! לכולנו יש כאלו מחשבות, שאיפות וחלומות. חלום על מיזוג מושלם של שניים. על מתיקות סימביוטית לעולם.

מה קורה במציאות? האם  זה אפשרי? האם בכלל זו פסגת השלמות של חיי הנישואין?

בקליניקה אנחנו פוגשים את חנה ודוד. חנה ודוד נשואים כשנה וחצי. הם מתארים שנה של מיזוג מושלם. מציינים תלות חיובית של אחד., רצון ליהנות ביחד, להעניק, ויתור על הלבדיות, אפילו לא ויתור אלא בחירה מרצון על קשרים חברתיים . התנהלות של עשייה משותפת כל הסידורים הטכניים בבית ובחוץ נעשו בשיתוף מלא. כשחנה ודוד דיברו על ה"כל", הם התייחסו באמת לה-כ-ל! כולל נושאים טכניים שקשורים לכל אחד בנפרד, בקניות, בישול, הליכה, ניקיון וכו'. בקיצור "טובים השניים מן האחד - ללא הפרדה".

"משהו קרה לנו אחרי השנה הראשונה. פתאום נעלמה ההבנה, חיכוכים בלי סוף, ריבים, כל נושא הפך למאבק..."  אמרו השניים.  חנה הוסיפה ש"הגענו להסכם והבנה בכל מיני נושאים, אז למה הוא משנה את דעתו?" ואילו דוד טען "גם אם הסכמתי, אי אפשר להתחרט אף פעם?" "בקיצור" שאלו השניים, "האם זה נורמלי מה שקרה בקשר הזוגי שלנו? איך זה יכול להיות? לאן נעלמה האהבה? לאן נעלם הדבק של הביחד?"

 

כשהשניים הגיעו לטיפול, נדרשו מספר שלבים: בשלב האינטק (שלב הבירור) היה חשוב להבין איך הרגיש כל אחד מבני הזוג בתחילת הנישואין ומה חשב כל אחד מהם בהמשך.

בשלב זה ציינה חנה והדגישה שכפי שהיה להם בהתחלה כך גם אמור – לדעתה, להראות קשר זוגי.

דוד היסס מעט ולבסוף השיב: "בשלב מסויים הרגשתי חנק. הרגשתי לאט לאט שאני פשוט נעלם."

אחרי אמירה זו של דוד, התפרצה חנה ואמרה: "התגובה שלו מפחידה אותי. איבדתי את האמון בו ואת הביטחון בקשר שלנו."

 

 זוגות רבים חווים משבר ואכזבה מחיי הנישואין שלהם. עיקרי הרגשות הללו נובעים מאובדן העצמי בתוך קשר ארוך טווח הדורש פשרה, ויתור והתחשבות - לפעמים עד כדי ערבוב וביטול העצמי האותנטי.

הפסיכולוגים אליין באדר ופיטר פירסון מדברים על 5 שלבי התפתחות חשובים בקשר זוגי שאם בני הזוג מצליחים להתמודד עם כל אחד מהשלבים, הם יוכלו להתקדם עד להשגת קשר מספק ובשל. לעומת זאת, במצבים בהם בני הזוג מתקשים להתמודד עם האתגרים שמציב כל שלב יתכנו מריבות, תקיעות בקשר ולעיתים אף פרידות.

 

חמשת השלבים הינם:

1. בשלב הראשון של הקשר בני הזוג חווים סימביוזה. רבים מכירים שלב זה כהתאהבות סוחפת. רצון עז להיות כל הזמן ביחד כשכל פרידה מלווה בגעגוע חזק. הסימביוזה מניחה את היסודות לקשר ומאפשרת את השלב הבא ביחסים. בני הזוג עסוקים בהתאמת עצמם לבן/ת הזוג שלהם. מחקרים מראים ששלב זה מתרחש במשך תשעה חודשים עד שנתיים.

 

2.  אינדיבידואציה- התפתחות האינדיבידואל זהו שלב שני. האידיאליזציה הסימביוטית מוחלפת בראיה מציאותית יותר. בשלב זה בני הזוג מתחילים לבטא רצון ליותר מרחב אישי, רצון לבלות חלק מהזמן ללא בן/ת הזוג. כך מגדירים את הגבולות שלהם בתוך הקשר. אנשים מתחילים להבחין בעובדה הבלתי נמנעת כי קיימים לא מעט הבדלים ביניהם ואף מוצאים עצמם מתווכחים על דעות מנוגדות או עסוקים בתהייה "איך לא שמתי לב שהוא לא סוגר את מכסה משחת השיניים?!" / "איך לא שמתי לב שהיא לוחצת על משחת השיניים מהאמצע ולא מהקצה?!"

הזוגיות נשארת מרכזית, אך מתחילים להתבסס גבולות אישיים.

 

3. אימון -  שלב הפיתוח האישי. בשלב השלישי חל מעבר מהזוגיות לפעילות ומערכות יחסים מחוץ למערכת הזוגית. ביסוס הערכה עצמית והכוח האישי ופיתוח סגנון בריא של ריבים.

 

4.  התקשרות מחדש – בשלב הרביעי בני הזוג מתקרבים שוב ומנסים למצוא את האיזון שבין ה"אני" לבין ה"אנחנו".

 

5. תלות הדדית-  השלב החמישי הוא שלב של יציבות זוגית. בשלב זה מתייצב האיזון בין ה"אני" ל"אנחנו" ובני הזוג חוששים פחות מלבקש תמיכה אחד מהשני, מתוך ידיעה בטוחה שה"אני" ימשיך להתקיים בתוך הקשר הזוגי. בני הזוג חווים עצמאות וסיפוק בחייהם האישיים ומצליחים להביא לקשר הזוגי את העוצמות האישיות שלהם וכך, משיגים קשר אינטימי עמוק ועוצמתי ביניהם וללא חששות. זהו בסיס יציב ובטוח לצמיחה ולהתפתחות.

 

 

על פי מודל זה עלולה להתעורר בעיה כאשר:

1. ישנה תקיעות של שני בני הזוג באחד מן השלבים.

2. קיים פער בשלבים בין בני הזוג. קיום הפער מעיד על הגדרת אחד מבני הזוג את עצמו הצורה נפרדת כאשר הגדרה זו מהווה איום על בן הזוג השני.

 

נשוב לחנה ודוד ונצעד עימם בדרך הטיפולית.

אחרי שלב הבדיקה עברנו לשלב ה"נורמליזציה" לחוויות המבלבלות של בני הזוג. אתם נורמלים לא איזה זוג שנפל מהמאדים.

לבני הזוג היו מחשבות על עצמם, האם זה נורמלי מה שקורה לנו? האם יש בנו משהו שונה שגורם לבעיות?איך ייתכן פרדוקס כזה חיבור מדהים בשנת הנישואין הראשונה.שותפות בכל העניינים הטכניים,סידור הבית,קניות ואפילו בישול משותף.וכן ויתורים על קשרים חברתיים ומשפחתיים כדי לאפשר ביחד מושלם. פתאום לאחר כשנה,שינוי שכזה מריבות אין סוף,מתחים,כשכל שיח מביא לסערה . אז זהו אתם בסדר גמור והדרך הזו היא הדרך שלכם כדי לייצר מערכת זוגית בריאה.

 

לאחר שנוצרה רגיעה והבנה עברנו בטיפול לשלבי המודל. בשלב זה חנה ודוד קיבלו הסבר בגישת יחסיי אובייקט.מושגים שלא הכירו.  סימביוזה מול דיפרנצאציה – מובחנות.התיאוריה ההתפתחותית המתרחשת בשנות חייו הראשונות של הילד, היא זו שמעצבת את אישיותו התקינה.בני הזוג הפנימו איך תהליך זה דומה לשלבי התפתחותו של הקשר הזוגי כלומר למדו מהם חמשת השלבים בתיאוריה של באדר ופירסון.

 

 

בפגישה זו כבר יכולנו לדבר על התקיעות ולהבין היכן הם תקועים? באיזה שלב? ועוד. עם כל הכבוד לתיאוריה איך היא מיושמת במציאות.

  ההבנה הייתה שחנה רוצה להישאר במקום החמים והבטוח – המקום הסימביוטי של "הכל ביחד", כמו בספרים, כמו בחלומות.

    דוד לעומת זאת מרגיש מחנק ורוצה לעבור כבר לשלב הבא של המובחנות.

 

     כדי להבין את דפוסי ההתנהגות של כל אחד מהם למדנו את הקשרים וצורת ההתקשרות של חנה ודוד מחוץ למערכת   

הזוגית: אילו קשרים חברתיים ומשפחתיים יצר כל אחד. הליך זה נותן אינדיקציה למטפל ואפשרות לשקף לכל אחד מהם את דפוסי ההתנהגות שלהם לפני הנישואין המצביעים על רמת המובחנות שלהם.

 

הבנו שלבני הזוג מריבות רבות בנושאים טכניים ולכן הכנו רשימות של משימות מסודרות להתנהלות בחיי היום יום כדי להקטין במה שאפשר את הנושאים הקונפליקטואליים.

 

בהמשך, בני הזוג השכילו ליצור מגוון רחב יותר של אפשרויות לפתרון הקונפליקטים ובמקום להיות בחשיבה של שחור לבן, יצאו לדרך בה יש מספר רב יותר של פתרונות אותם אפילו כדאי לחפש מתוך חוויה משותפת של יצירה. חנה ודוד גילו כמה הם יצירתיים. בעצם הצלחנו להעביר את המיקוד לפתרונות המיוחדים והרווחנו את הפחתת רמת החרדה של כל אחד מהם. מהלך זה גם איפשר לבני הזוג לפתוח חלונות נוספים של תקשורת . ובעיקר לקבל את השונה ולא רק השווה.

 

לסיכום.המודל של באדר ופירסון מציע כי כדי לייצור יציבות זוגית  כדאי לנוע למצב בו מוצאים בני זוג איזון בין הצרכים האישיים לבין המחויבות הזוגית.

יכולת הדורשת גמישות והבנה כי בזוגיות מתקיימת תנועה טבעית ובלתי נמנעת של התקרבות והתרחקות.

כל זאת מתוך ידיעה כי במצבים שונים כל אחד מהצדדים יינסה למשוך את החבל למקום הבטוח שלו בשלב. ע"פ אותם חמשת השלבים.

 

.

 

 

- Bader, E. Pearson, P.T. (2001). Tell me no lies.

- Spaulding, E.C. (1997). Three object relations models of couple treatment.