שינויים והתנגדויות

הקו המנחה טיפול זוגי, ומציב את הרצון מצד בני הזוג כתנאי מקדים לשיפור הנישואין, נשמע בסיסי ומובן מאליו. ומסתמך על ההיגיון כי כל זוג מעוניין שמערכת הנישואין שלו תהיה יציבה ומאושרת. אך המציאות מראה, שזוגות רבים מעדיפים להעביר את מיטב שנותיהם בחיכוכים ומריבות, מאשר לפתח רצון אמיתי לשינוי.

אנו נולדים לעולם דינאמי שרבים בו השינויים והתמורות, אך עדיין אנו צריכים לפתח מודעות וכלים לבצע שינויים שנתפסים לא טבעיים.אם החלפת מקצוע, תפקיד או מקום עבודה, הוא אירוע מובהק של שינוי מהותי משום שחלים בו כל המאפיינים המציבים את האדם בפני דילמה לא פשוטה. שינוי של מערכת הנישואין וודאי נתפס כבעל השפעה מכרעת על חיי בני הזוג. הוא טומן בחובו מבנה חדש ולא מוכר, המרה של דרך חיים מוכרת - גם אם כואבת - בדרך חיים אחרת שלא נחוותה בעבר, ואין ספק ששינוי זה מציב דילמה אם לקבלו או לדחותו.
 
ככל שהשינוי הנדרש מבני הזוג קוסמטי ושטחי כך יקל עליהם לבצעו, אך השינוי לא יחזיק לאורך זמן. זוגות רבים מנסים לפתור את בעיית נישואיהם על ידי שינוי שטחי. בין אם בני הזוג מחליטים לשפר את נישואיהם בכוחות עצמם, ובין אם הם פונים לגורמים חכמים ובעלי לב טוב ככל שיהיו, אם החשיבה המובילה תהיה חשיבה ליניארית (חשיבה קווית – "הוא אשם" או "אם היא תשתפר הכל יסתדר"), הפיתרון לא יעבוד יותר מתרופה משככת כאבים לרגל שבורה. הכאב יירגע זמנית, אך הבעיה לא תיפתר כל עוד השבר לא יאוחה.
 
החשיבה המערכתית לא תתייחס לתוכן הבעיה שמציגים בני הזוג, אלא למהות ולשורש.החושבים חשיבה ליניארית מסתפקים בשינוי ממעלה ראשונה, הוא קל ונגיש יותר משינוי ממעלה שנייה. שינויים ממעלה ראשונה הם תיקונים קטנים של המערכת. כאשר הם מתרחשים יש המשכיות בין מה שהיה מקודם למה שמתרחש לאחר השינוי. כשמגיע דו"ח ביקורת למנהל מפעל, ובעקבותיו הוא ממיר חומר ישן ומסרטן בסוג חדש, השינוי הוא ממעלה ראשונה. המפעל יציב, התוצר מניב תוצאות, וכדי לחזק את מערך השיווק מוחלפים חומרים מסוכנים בחומרים ידידותיים יותר. המערכת הבסיסית לא השתנתה, ואין התנגדויות מיוחדים לשינויים הקוסמטיים.
 
לעומת שינויים ממעלה ראשונה, מופנים השינויים ממעלה שנייה לבסיס. כשהם נעשים אין המשכיות ברורה בין העבר וההווה. בשונה משינויים ממעלה ראשונה שתמיד נראים כמבוססים על ההיגיון והשכל הישר, השינויים ממעלה שנייה נראים בדרך כלל מוזרים, בלתי צפויים ובניגוד לשכל הישר. ובעוד שינוי ממעלה ראשונה נראה הגיוני, אך מתחת לפני השטח מסתיר מציאות קשה. השינוי ממעלה שנייה, חודר מבעד לתמונה המוצגת ומגיע אל רכיבי השורש. הוא חושף הנחות יסוד ומשנה אותן, הוא פורץ דרך חדשה ומשנה את המבנה מיסודו.
 
לא בכדי נתקלים שינויים ממעלה שנייה (המושגים על ידי חשיבה מערכתית) בהתנגדויות. התנגדות לשינוי היא חלק ממנגנון טבעי ובריא המוטבע בכל אחד מאיתנו. אנו רוכשים למידה מאז היותנו קטנים, מתחנכים ברוח מסוימת המבליטה ערכי מוסר המיוחדים לנו, ומעצבים את אישיותנו על פי השקפת עולם שונה מאחרים. אילו לא היינו ספקנים מטבענו כלפי רעיונות חדשים, לא היה ערך מתמשך לחינוכנו בגיל צעיר. היכולת שלנו לעמוד כנגד הרוחות המנשבות במשך החיים נובעת בראש ובראשונה מיציבות הבסיס שעליו גדלנו, והכוח התומך ביציבות זו הוא מנגנון ההתנגדות לשינוי. לפני שאנו מקעקעים יסודות, חשוב לנו לבחון כל רעיון המאיים לנפצם, נשקול רווח מול הפסד ונזדקק לזמן עיכול לפני מימושו.
 
בכל שינוי ממעלה שנייה, יש וויתור על דפוסי חיים ישנים לטובת דפוסים חדשים. החשש הראשוני הוא טבעי, בריא, והכרחי על מנת שנבחן את עצמנו שוב ושוב אם אכן אנו מוכנים לשינוי. כל עוד וגישת האדם הכללית לשינוי היא חיובית, וחששותיו מפני השינוי גורמות לו להסס בתחילת הדרך, אין בכך תופעה יוצאת דופן.
 
פסיכולוגים שחקרו את מנגנון ההתנגדות לשינוי, ציינו כי תגובותיו של האדם לשינוי.נעות על רצף שבקצהו האחד התלהבות והתגייסות למימוש השינוי, במרכזו אדישות וחוסר עניין, ובקוטבו האחר התנגדות, מחאה ופעילות אקטיבית נגד השינוי ולמען השבת המצב לקדמותו. לפנינו כמה מהתופעות הפסיכולוגיות שגורמות לנו להתנגד לשינוי.
 
זאת לא בעיה שלי
 
אחד העקרונות הבסיסיים של שינוי הוא, שלעולם השינוי לא יבוצע כשהבעיה אינה שלי. אנחנו לא עושים שינויים ממעלה שנייה רק בגלל שאורח חיינו גורם בעיה למישהו אחר. ברמה הבסיסית אנשים מתחברים לאינטרסים שלהם. אפילו ההליכה הקדושה לנישואין מתחילה משני אנשים האוהבים את עצמם ומחפשים בן זוג שמסוגל למלא את מחסורם. אם לא נרגיש שהשינוי לטובתנו, אולי נסכים לשינויים ממעלה ראשונה שיספקו זמנית את בן הזוג, אך וודאי שלא נרתם לתהליך שינוי ממעלה שנייה כל עוד שלא נחוש שהבעיה היא שלנו. לכן יש טוענים שהמניע החזק ביותר לשינוי הוא משבר, מצוקה או אינדיקציה לכישלון שממריצים לעשות מעשה. כל עוד אין תמריץ משמעותי לשינוי, החיזוקים החיוביים של ההתנהגות השלילית מונעים שינוי. בכל מקרה, כדי לעשות שינוי צריך לקרות משהו שיביא את האדם להכרה שהשינוי הוא אינטרס אישי שלו ולא רק של זולתו.
 
החשש מפני הפסד אישי
 
גם לאחר ההפנמה שהשינוי דרוש, בני אדם אינם חפים מהתנגדויות לתהליך. אחת ההתנגדויות הנפוצות היא: החשש מהפסד. העיקרון העומד בבסיסה של ההתנגדות הוא, שכל התנהגות שלילית מתגמלת את האדם, ולפיכך כל שינוי כרוך בהפסד. בני אדם מאמצים דפוסי חיים שמרחקים אותם מכאב ומצוקה, עם הזמן דפוס ההתנהגות המאומץ משליך על רובדי חיים נוספים מעבר למטרה הראשונית שלו, ולמרות שההשלכה הזו צובעת את התמונה הכללית בצבעים קודרים, יש קושי להיחלץ מדפוס ההתנהגות כיון שביסודו הוא גויס לצורך הנאה או איזון פסיכולוגי, והחשש לחזור למצב שקדם להתנהגות המתגמלת מונע מאנשים לעשות שינוי.
 
שינוי דורש מאמץ
 
אחד המאפיינים של שינוי הוא, ההשקעה הנצרכת לו. בדרך כלל השינוי דורש השקעת כוחות פיסיים ונפשיים, כסף וזמן. אלו מנוצלים למטרות ומטלות שונות, והשינוי בהכרח דורש את הסבתם על חשבון דברים אחרים.
 
כמות האנרגיה העומדת לרשותנו מוגבלת, ועל כן עלינו לבחור תדיר לאילו כיוונים לתעלה. בבואנו לעשות שינוי, עומדים אנו בפני החלטה אם המאמץ שווה. בשיקולינו, לרוב ניקח בחשבון את ניצול המאגר הכספי שברשותנו, את הזמן שנצטרך להקדיש לתהליך, וכמובן את כוחותינו הפיסיים והנפשיים. בין יתר האפשרויות של התנגדותנו לשינוי, יתכן שנתנער מביצועו או שנרצה לדחותו למועד מאוחר יותר, משום שאיננו מוכנים להשקיע את ההשקעה הנדרשת ולהניח לדברים אחרים.
 

כדי שנרתם לתהליך שינוי, אנו זקוקים להגיע למסקנה שהשינוי כה חשוב וחיוני לנו, עד שנהיה מוכנים להקצות בעבורו משאבים שהיו נתונים למשימות אחרות. לעתים אחד מבני הזוג מבין שכניסתו לתהליך שיקום הנישואין עלולה לגרום לו הפסד זמן שכיום מתועל לסידור חשבונות העסק לקראת סוף שנה, או לכתיבת חיבור שהוא עוסק בו וכדומה. הוא עלול לומר "אני מבין שאנחנו צריכים לשנות את היחסים בינינו, אבל נעשה את זה כשיגמר הלחץ". כוונתו במילים אחרות: יש לי עניין חשוב יותר, אינני מוכן לבזבז זמן יקר בשביל מטרה פחות חשובה וחיונית.

חוסר וודאות
 
לעתים קרובות השינוי מוביל לתחושת חוסר וודאות, וההתנגדות אליו מחזירה לאדם את תחושת השליטה. זכות הבחירה החופשית שהיא הבסיס שעליו נשענות זכויותיו וחובותיו של האדם בעולם, היא מתן שליטה בידיו לבחור באיזו דרך לילך. ככל שמצטמצמת הבחירה כך עולה תחושת חוסר השליטה, ומופרת היציבות הנפשית.
 
השאיפה הטבעית של האדם תהיה תמיד להגיע לנקודת הבחירה. זהו מקום שבו יש תחושה של שליטה, ולצורך כך אנו זקוקים לחלופות שונות שנצטרך להכריע ביניהם. כשהדרכים לפניו חשופות ומבוררות, האדם חש תחושה נעימה ושליטה במצב, ואולם כשבחירה בדרך מסוימת מלווה בחוסר וודאות מהצפוי הוא מתחיל להתערער. עד כדי כך קשה תחושת חוסר הוודאות, שאפילו אם הדרך בהווה אינה מסבה לו אושר רב, יקשה עליו להמירה בדרך טובה יותר אם אינו מכיר את שביליה. לכן אנשים רבים נשארים במערכות יחסים עם תבניות שליליות, ומתקשים להיכנס לתהליך מהפכני שיטיב עימם אך גם טומן בחובו חוסר וודאות כלפי הדרך החדשה והלא מוכרת.
 
לסיכום

ראינו ששינויים במערכת הנישואין יהיו יעילים וברי קיימא כאשר הם ייעשו ממעלה שנייה, כלומר, שהשינוי ייגע בבסיס המערכת ויתייחס לרכיבי השורש ולהנחות היסוד, ולא לתמונה המוצגת. שינויים אלו מעוררים התנגדויות שונות שכל עוד הן מאפשרות בחינת השינוי והתגייסות מבוקרת לתהליך הן טבעיות, בכל מקרה, עלינו לבחון את המניעים הפנימיים לאי התגייסותנו לשינוי וללמוד כיצד להתגבר עליהם לבל יפריעו לנו בשיקום חיי נישואינו.