אגודת היועצים ומטפלים במשפחה בישראל

מאמרים

מחוסר אונים למנהיגות

ח אב | 08.08.2011

התנהגויות אלימות, של בני נוער וילדים הינה תופעה רווחת. לעתים התנהגויות אלו אינן אירוע נקודתי וחולף, אלא בעיה משמעותית וחריפה, המשבשת את חייו והתפתחותו של הנער האלים ולא פעם גם את של קורבנותיו.
רוחות שונות ומנוגדות נושבות באשר לדרך האפקטיבית לטיפול והתנהלות ביחס לילדים המשתמשים באלימות – הרב שלום מרקוביץ' במאמר בהיר ומקיף מסכם עבורכם את המחקרים הרלוונטיים בתחום ואת מסקנת המומחים להתנהלות נכונה במקרים אלו.
הורים ואנשי חינוך המתמודדים עם בני נוער המשתמשים באלימות, נותרים לא אחת אובדי עצות ממש. לעיתים קרובות תגובתם של ההורים נוכח אלימות ילדיהם תהיה רגשות אשם ואי נעימות נוכח התפרצותו ומכאן יבוא הניסיון לפייס את הילד ולרצות אותו. אך למעשה אנו יודעים שריצוי התוקפן והסברים ארוכים ומלומדים, אף אם נאמרים בשפה רכה אינם פותרים את הבעיה. ריצוי גורר ריצוי ופיוס גורר פיוס ובינתיים התעוזה, החוצפה וההתנהגות הבעייתית רק הולכים ומחריפים. אנו נמצא לא אחת את אותו ההורה נע בין הניסיון להרגיע, לקרב, לרצות ולפייס, וכשזה לא מועיל וההתנהגות השלילית הולכת ומתגברת הוא מרגיש שכוחותיו אינם עומדים לו עוד והוא מגיב בכעס רב עד כדי "איבוד שליטה". 
לעתים מזומנות, ישנה מחלוקת בין ההורים והמחנכים השונים כיצד להתמודד עם הבעיה. לעתים בני הזוג, ההורים עצמם, מפגינים שתי גישות שונות, מה שמאפשר לא אחת לנער שסטה מן הדרך ונוהג באלימות מילולית ופיזית ובתוקפנות לתמרן ביניהם. לא אחת הוא מצליח ליצור בריתות עם אחד ההורים ואף לגרום לסכסוך משפחתי. לעתים בני הזוג נוטים לריב ולהאשים זה את זה בכישלון הצורב של חינוך בנם או ביתם. תחושתם של ההורים עלולה להיות חוסר אונים וייאוש המשווע לעזרה ועצה.
פרופסור חיים עומר מאוניברסיטת תל-אביב המשמש כמרצה בכיר וחוקר בתחום, צבר יחד עם תלמידיו ניסיון רב בטיפול במקרים של אלימות ואובדן סמכותם של הורים ומורים. לדעתו ועל פי ניסיונו הקליני ומחקריו, רובם הגדול של ההורים, המורים ואף אנשי הטיפול בחברה המודרנית שוגים בכמה הנחות יסוד חשובות. טעויות אלו גורמות לפעולה לא נכונה המחריפה את הבעיה וההתנהגויות החריגות. בספרו "המאבק באלימות ילדים"  הוא מביא מחקרים חשובים המפריכים הנחות יסוד מוטעות.
רבים סבורים, שעל פי הגישה המקצועית הנכונה, יש להבין, שאלימות והקצנה הן רק סימפטומים לבעיות עמוקות יותר, ולכן יש לטפל בגורמים באמצעות פסיכותרפיה אינדיבידואלית, ולא בסימפטומים. אך למעשה המחקרים מורים שהדבר אינו בהכרח נכון. סדרת מחקרים מראה שנכונות ההורים להיאבק בהתנהגויות באמצעות מדיניות מרסנת עקבית, הפחיתה את האלימות וההתנהגות המקצינה באופן משמעותי ושיפרה את רמת התפקוד של הילד לטווח הארוך. המחשבה שפסיכותרפיה היא התשובה היחידה לבעיה, מעבירה מסר שלילד אין אחריות על התנהגותו ושההורים אינם יכולים לעשות דבר. אדרבה, היחס המתירני וה"הבנה", שאין לדרוש אחריות אלא לעסוק בשורש הבעיה, מביאות להרעת המצב ולהחרפת האלימות והעבריינות. חוסר האונים ההורי גובר והאווירה בבית נעשית עכורה יותר.
הנחה מופרכת נוספת היא שהילד טוב מיסודו ובעיות ההתנהגות הן אשמת ההורים. המחקרים מראים שהתנהגות הילד היא גם תוצאה של נטיות מולדות, כמו חוסר שקט, סף תסכול נמוך, קושי בשליטה על דחפים, בעיות קשב וריכוז ועוד המצטרפים לקושי של ההורים לרסן נטיות אלו בצורה יעילה ובלי אלימות. גם הטענה שהפיתרון לבעיות ההתנהגות של הילד הוא בדרך של  חופש, קבלה, חום והימנעות מדרישות, היא שגיאה גסה. עשרות מחקרים מראים כי האידיאולוגיה המתירנית מביאה דווקא לעלייה בשכיחותן של בעיות התנהגות, נשירה, אלימות, סמים, עבריינות ועוד. לא פחות מכך נראה שיש לבחון את הרעיון שיש לכבד בכל מקרה את הפרטיות של הילד. המחקרים מראים שהגברת הפיקוח ההורי מביאה לירידה בשכיחותן של התנהגויות שליליות אצל ילדים עם בעיות התנהגות, והימנעות מפיקוח הורי מביאה להחרפתן.
הנחה נוספת  שחשוב לסתור, דווקא לאור האמור לעיל, היא ש"מה שלא הולך בטוב הולך ברע". אמונה מוטעית זו עומדת לא אחת בבסיס הניסיונות "להחזיר את הסמכות ההורית" על ידי צעקות, איומים, עונשים חריפים ואף אלימות. מצב זה גורם להסלמה לא פשוטה ולעתים מסוכנת ממש. בסופו של דבר כשהדבר אינו מועיל, כצפוי, מוליך הדבר לא אחת לייאוש וניתוק, ברוב המקרים בין האב לבין הילד. לא אחת נוצר כתוצאה מכך ניתוק חמור בין האב לבין האם תוך האשמות הדדיות.
אז מה כן אפשר לעשות? בספרו "המאבק באלימות ילדים", דן פרופסור עומר, בגישת ה"התנגדות הלא אלימה". הוא מחלק את מקרי האלימות למספר קטגוריות, בין השאר הוא מייחד פרק לאלימות כלפי אחים וכן לאלימות של ילדים בעלי נטיות כפייתיות. על פי גישת ההתנגדות הלא אלימה, ראשית מאחדים כוחות. ההחלטה לפעול על פי גישה מקצועית שהוכיחה עצמה, מרגיעה את ההורה "התקיף" הדורש לנקוט קו קשה, שכן הוא יזכה בהסכמה ובשיתוף פעולה לטיפול אמיתי בבעיה. מצד שני ההורה "החושש" מהסלמה ולכן נוטה לרצות נרגע בזכות ההסכמה שאין מגיעים לאלימות מכל סוג שהוא. כולם ביחד מפסיקים לחוש חסרי אונים ושואבים מכך עידוד רב.
לאחר ההסכמה לפעול במשותף יש להתחיל לפעול בתבונה. דבר נוסף הוא אי ההיגררות לויכוחים ומלל רב בניסיון לשדר עוצמה. החושש מפירוש מוטעה של שתיקתו רשאי לומר שהוא אינו מסכים לנעשה ובכוונתו לחשוב על תגובתו. בשלב השני על ההורים למצוא עיתוי מתאים להודיע לילד על החלטתם לשנות את דפוסי ההתנהגות והתגובה שלהם. חלק מהשינוי הוא להפגין יותר נוכחות בחיי הילד, לא לעמוד יותר לבד מול הבעיות ולשמור על סודיות, ולהתנגד בנחישות להתנהגויות השליליות. על ההורים להסביר שההכרזה היא ביטוי לחובתם כהורים ולא איום. אחר כך יש להיזהר שלא להיגרר אחרי תגובת הילד אלא להגיב רק אחרי שחשבו ושקלו. בהמשך יש לשבור את מעטה הסודיות ולגייס תמיכה רלוונטית של קרובים, מכרים ואנשים אחרים שאף הם ינסו לדבר עם הילד ויודיעו לו שהם יודעים על התנהגותו וחושבים שהיא אינה ראויה. במקרה הצורך ניתן לערוך סבבי טלפונים כדי לאתרו ולא לחשוש. לעתים להיצמד אליו מחוץ לבית ולגייס תומכים גם מבין חבריו והוריהם. לעתים נדרשת גם שביתת שבת שבמהלכה ההורים נשארים בבית ולא יוצאים, גם לא לעבודה. יש להפסיק את ההרגל לציית לדרישות הילד והוראותיו, להשבית שירותים שניתנו לילד כתוצאה מאיומים ולשבור טאבו. אין להיכנע בשום אופן וגם לא להיגרר. מצד שני יש לבצע מחוות של פיוס המעידות על כך שההורים חפצים בקרבתו של הילד ואוהבים אותו.
נשמע קשה מאוד? לא מובן עד הסוף? אכן רצוי לעשות זאת בליווי הדרכה ולא להישאר לבד עם הבעיה. כשיש הדרכה וליווי מקצועי נכון, מגלים שהפעולות לא קשות כפי שנדמה וגם שהתוצאות מהירות הרבה יותר מן הצפוי, אפילו במקרים שנראים אבודים. 

מאמרים אחרים

טיפים לליל הסדר

4 טיפים לעבור את ליל הסדר בצורה הטובה ביותר

טיפול גופני נפשי בטראומה מינית

מהי טראומה מינית, מהם סימפטומים אופיינים לטראומה וכיצד בעזרת טיפול גופני נפשי ניתן לסייע במקום שהמילים נגמרות והגוף מתחיל

פעוטות = לא מנומסים

המאמר מציף את הקושי של פעוטות לשתף קשיים, ונותן פתרונות מעשיים להורים כיצד לעזור ולהקל על ילדם בהתמודדות עם הסתגלות קושי ופחד.

תחושותיהם וחוויותיהם של ילדים לנוכח הגירושין של הוריהם.

הליך גישור בגירושין מצמצם פגיעה בילדים

זכות אישה בכתובה

אני ייצגתי אישה זו בבית הדין הרבני תל אביב, אישה זו זכתה במלוא כתובתה.

תפקידים במשפחה

תפקידים במשפחה

קשה לי להחליט..

קשה לי להחליט.. מאמר הנותן מענה למתקשים בקבלת החלטות (לבנות הנעורים)

משדרת בטחון

משדרת בטחון.. בנושא: בטחון עצמי (לבנות הנעורים)

מה זה קאוצ'ינג

תמונת חיי.. מה זה קאוצ'ינג? הסבר

לשנות הרגש

לשנות הרגש.. להשתלט על הרגשות שלנו.. (לבנות הנעורים)

פסיכולגית הצבעים

פסיכלוגית הצבעים

סדנת העבודה

סדנת העבודה של ביירון קייטי

שלבים בקשר הזוגי

שלבים בקשר הזוגי

אווירה משפחתית

כולנו מחפשים שלווה, האם אפשר להגיע לאווירה שלווה בבית? במה זה תלוי.

ניהול עסק עצמאי מול רשויות המס

עצמאי העונה על אחת משלושת התנאים הנ"ל נקרא עצמאי שאינו עונה להגדרה הוא מחויב בדמי ביטוח מופחתים אך מאידך אינו זכאי לגמלאות כגון: פגיעה בעבודה ודמי לידה.

ביטוח

למה צריך ביטוח אחריות מקצועית ? מרבית הלקוחות כיום הם בעלי תודעה צרכנית מפותחת העומדים על זכותם לקבל שירות מקצועי ואיכותי כנדרש בשוק תחרותי ואינם מהססים להגיש תביעה כנגד בעל המקצוע החופשי, אם לדעתם נגרם להם נזק על ידו.

מיכל אמיר

אחת התופעות השכיחות ביותר במשפחה המודרנית היא הצבת גבולות לילדים. או נכון יותר חוסר גבולות. הסמכות ההורית שהייתה נהוגה בעבר במשפחה המסורתית אבדה לה והורים רבים מוצאים את נעים בין סמכות יתר להיעדר סמכות.

אין אדם רואה את העולם אלא במשקפי עצמו

הבה נשזור את פרטי חיינו ונראה כיצד האתמול קשור ואף מייצר את המחר,כיצד חוויות מן העבר הרחוק מולידות בנו התנהגויות כאו ועכשיו.

שתוף הילדים בחוויות

שיתוף הילדים בחוויות כיצד נשתף ומה נשתף

כללים לעידוד נכון - הכוח שבעידוד

הכוח שבעידוד כמה חשוב העידוד לאדם ומדוע קשה לעודד וכללים לעידוד נכון

סגנונות הורות - הורים סמכותיים

הורים סמכותיים - כיצד עושים זאת?

רגשי אשם ומצפון מייסר

רגשי אשם ומצפון מייסר - במינון הנכון וללא הגזמות. חסר הוא גרוע, ואף יתר אינו נכון ואף מזיק.

סגנונות הורות - הורים גמישים, ותרנים

נדבר על שלושה סגנונות הורות כשהראשון בהם - הורים גמישים, ותרנים

סגנונות הורות - הורים נוקשים מידי

סגנון נוסף של הורות - הורים נוקשים מידי

טיפול בחרדות ופחדים

מהוא פחד, מהוא מקור הפחד ואיך ניתן לנטרלו

משאבים פנימיים

מהם אמונות ומשאבים פנימיים מהם והיכן הם טמונים

מדריך למשתמש בפסיכותרפיה חלק ב – טיפול בדיבור

מהי פסיכותרפיה? מהו הכלי המרכזי והעיקרי בתהליך הטיפול הנפשי? האם בכלל אפשר לטפל בנפש שאי אפשר לראותה? מה תפקידו העיקרי של המטופל בתהליך, וכיצד עליו להתייחס לפסיכותרפיה רגילה שנראית שונה?

מדריך למשתמש בפסיכותרפיה חלק ג – הנחות שגויות בתפיסת התהליך הטיפולי

חוויה שלילית בטיפול, עלולה לגרום לאנשים הרס נפשי לטווח ארוך, היא עלולה לגדוע מימוש פוטנציאל אישי ולהעמיק אצל אנשים חוסר אמון בזולת ובעצמם, חוויה כזאת שנגרמת בשל כאלה שניסו לעזור אבל לא ידעו לומר "איני יודע", עלולה להרוס זוגות ומשפחות, ולא פעם צריכות לעבור לא מעט שנים, והרבה תפילות וחסדי שמים, על מנת שאנשים יתנו צ'אנס נוסף למערכת האישית והמשפחתית שלהם.

כעסים והתפרצויות זעם אצל ילדים ומתבגרים

"כמה פעמים, הצליחו להוציא אתכם "מדעתכם", עד כדי מצב, בו הרגשתם חסרי שליטה עצמית לחלוטין. התסכול והזעם, התפרצו מתוככם בצורת: כעס נורא, צעקות, צרחות ולעתים אף בבכי".

היחס לכוחות החיים ביהדות

כיצד מתייחסת היהדות לכוחות החיים? מאמר אמוני וחינוכי.

פחד וחרדה ופוביה ומה שבינהם

איך לנטרל פחדים וחרדות, מהם המקורות של אותם רגשות החוסמים אותנו וכלכך מעיבים על חיינו

הכל מתחיל במשפחה

כיצד יתכן שילד מתנהג בבי"ס באלימות ובבית הוא מלאך?

כאן עובדים!!

העולם בו אנו חיים הוא מתנה אלוקית לנשמתנו. אשר ביקשה להנות מעולם "שכולו טוב"-גן העדן"מתוך שכר, ולא ממקום של מתנה, וע"כ ירדה כאן להתמודד עם נסיונות-בכדי להתאמץ, להתגבר, ולהצליח. ירדנו כאן לעולם העבודה.

שלבים ומעברים בחיי הילד

על חשיבות הכנת הילד להתמודד עם מעברים בחייו.

בעין הסערה - על השפעת משברים על חיי הנישואין והמשפחה

הנהר זורם. פכפוך המים מתערבב בקולו עם שירת הציפורים ויוצר סימפוניה שכולה שיר הלל לבריאה. יפה הוא הנוף מסביב. השייטים שלווים בסירתם ונהנים איש מחברתו של רעהו והאווירה רוגעת. לפתע חל מפנה חד. הסירה מיטלטלת ונזרקת בעוצמה אל הסלעים. הנהר שינה פניו והחל שוצף וגועש. מפל מתקרב. האם ישכילו לחתור הם בשניים?

נישואים שניים-תקווה לחיים

יש אהבה בנישואים שניים-תתאמצו ותיוכחו

תקווה לחיים=נישואים שניים

בסיס נישואים שניים =האהבה

תגובות

כל התגובות