מכתב לאבא ואמא...
להורי היקרים שלום.
אתם בטח שואלים את עצמכם, למה החלטתי לכתוב לכם מכתב ולא לשוחח עימכם פנים אל פנים. אבל האמת היא שנורא קשה לי עכשיו. נורא קשה עם עצמי, ונורא קשה לי אתכם, לכן החלטתי לכתוב לכם ולא לדבר אתכם. מקווה שתבינו.
אבא ואמא היקרים, אני עובר עכשיו תקופה לא קלה, "גיל ההתבגרות" קוראים לזה. "גיל ההתבגרות" שתי מילים שאותן אתם מפטירים לעומתי כל אימת שאתם מבחינים במצוקתי... "גיל ההתבגרות"..."וכי אנחנו לא היינו בגילך?!". "זה יעבור"...
אז תדעו לכם אבא ואמא יקרים: זה לא יעבור! זה לא יעבור אם לא תעזרו לי לעבור את זה! זה לא יעבור אם לא תזרקו כבר מהבית את המכשיר הטמא, אין לי מילים אחרות כלפיו, את המכשיר הטמא, שתעצרו כבר את ביב השופכין שזורם אצלנו בסלון והורס לי את החיים. המכשיר הארור הזה שבגללו אני כבר שלוש שנים, שלוש שנים! נופל נפילות נוראיות... נוראיות.... אמא, את שומעת אותי "נ-ו-ר-א-י-ו-ת!" הטלוויזיה הזאת שלכם...
לפעמים אני כבר לא יכול לסבול את עצמי, כבר מזמן הפסקתי להסתכל במראה, אני מתבייש בעצמי, אני מרגיש טמא, אשם, מבולבל, צבוע, אני כבר לא קם לתפילות בגלל זה, חדלתי להניח תפילין, אני לא ראוי להן. אני מרגיש שאני ממש על סף התמוטטות.
את המחשב והאינטרנט חסמתם, חצי נחמה, אבל את הטלוויזיה אתם לא רוצים לזרוק מהבית, "וכי מה אחיך הקטנים אשמים" "צריך לדעת להתמודד" אתם אומרים לי.
אני מצטער אמא, (אני בוכה עכשיו...) אני לא יכול יותר להתמודד! לא עכשיו, אין לי יותר כוח להילחם, כמה ניסיתי, כמה בכיתי, כבר לפחות שלוש שנים אני נופל כל שבוע, כל שבוע, די נמאס לי, תצטרכו להחליט: או היא או אני, אין לי דרך אחרת. אשאר בפנימייה בישיבה עד שתסלקו את הטלוויזיה הזאת לכל הרוחות. הייתי מנפץ אותה בעצמי אם רק הייתם מרשים לי, אני שונא את עצמי, ואני שונא אותה. למה אתם לא מקשיבים?!
אבא, כשהיית ילד הכול היה אחר, אולי תבין אותי?! העולם אז היה הרבה יותר תמים, היום זה לא כך, אתה לא צופה בתוכניות שאני צופה, ואתה אפילו לא יודע איזה ערוצים אנחנו קולטים, אני יודע... יודע יותר מדי...
זהו החלטתי, אני לא טיפש, אני לא אמצא בקרבת הטלוויזיה הזו שלכם, לא מעניין אותי.. בטח תגידו, שאני נסחף, שאני לא שולט בעצמי, אז תדעו לכם, הורי היקרים, שאני אומר זאת במלוא הכנות – רגע האמת הגיע, אני את שלי אמרתי, הכדור עובר אליכם....
שלכם באהבה,
מוטי, הבן שלכם.
נכתב ע"י שי הירש, מבוסס על שיחה אמיתית עם מתבגר דתי.
