בכל תחום בחיים אין אפשרות להצליח ללא שאיפה וקביעת יעד. מפעל שיפתח את שעריו ללא קביעת יעד ייסגר כבר בחודשו הראשון. מפלגה שלא תציג מטרה לקהל בוחריה, תישאר מפלגה על הנייר בלבד, כי ללא הגדרת יעד, ללא שאיפה להגיע למקום מסוים, סיכויי ההצלחה אינם אפסיים. הם אינם כלל.
כאשר אתה רוצה לשנות את חייך לטובה, כשתבקש לחסן את אישיותך ולרומם את הערכתך העצמית, למען תוכל לממש את הפוטנציאל הגלום בתוכך, עליך בראש ובראשונה להציב מטרות מוגדרות, ולשאוף להגיע אליהן בכוח עבודה עצמית. אך גם הצבת מטרות ושאיפות יכולה להיכשל, אם לא תעשה זאת נכון. עליך ללמוד לעשות זאת בעזרת שינון ארבעת כללי יסוד.
כיצד לשאוף?
1. ריאליות - שאיפה צריכה להיות בראש ובראשונה ריאלית. היא חייבת להיות מציאותית. כאשר השאיפה נקבעת על פי כשרונותיהם של הזולת, זאת שאיפה מעוותת, העלולה לגרום להרס עצמי. משום שבעקבות הצבת יעד שאינו תואם את כשרונותיי, אני מפתח ציפיות גדולות ממידותיי. סוף דבר כגודל הציפייה כן גודל האכזבה. שאיפה ריאלית היא שאיפה התואמת את המציאות האמיתית. אדם צריך לבדוק, מה הם כשרונותיו בהם הוא ניחן, ומה באמת הוא רוצה ללמוד או לעשות. רצונו התואם את כשרונותיו הוא רצון המייצר שאיפה ריאלית, אך אם רצונו אינו תואם את כשרונותיו, כנראה שרצונו מגיע ממקום אחר, מחוצה לו, ייתכן ממשפחתו או מחבריו הקרובים.
2. מיקוד - נניח ונתבקשתי לקנות בורג למכונת הכביסה מחנות טמבור. לא שאלתי איזה בורג, ולהיכן במכונה הוא אמור להתברג. הלכתי היישר לחנות, ביררתי היכן מקום הברגים, וכעת אחפש לי בורג למכונת הכביסה. הסיכוי שאישאר בארון הברגים יותר מדקה אחת הוא סיכוי קלוש מאוד, משום שברגע שאראה את אלפי הברגים בשלל סוגים, צורות וגדלים, לא אמצא את עצמי. אני אמנם יודע שאני רוצה בורג, אבל לא מיקדתי את רצוני בסוג מסוים. באותה מידה, שאיפה להצלחה יכולה להיות בשלל צורות וסוגים, כל אחד והגדרת הצלחתו. לולא מיקוד השאיפה בהגדרה ובסימון המטרה המדויקת, להצלחה לא יהיה סיכוי. הדרך להצלחה עוברת דרך השאיפה להגיע אל היעד המדויק שהוגדר מראש.
3. פיצול - הגדרת יעד במלחמה היא הניצחון. על מנת להגיע לניצחון שהוא היעד הסופי, יש להגדיר יעדים קטנים יותר, המובילים ליעד הסופי. לדוגמא: כאשר היעד הוא ניצחון במלחמה, הכרחי שיהיו יעדים נוספים בדרך, כגון תחזוקת המטוסים, שימון כלי הנשק, רכישת ציוד חדש ועוד יעדים רבים, שאמנם הם לא היעד הסופי, אך הם הערובה להשגתו. כל השגת יעד קטן כזה היא התקדמות למטרה הנכספת. באותה מידה כאשר ישנה שאיפה, שהיא השאיפה הסופית רחוקת טווח, יש סיכוי שהמרחק הרב יתיש במידה כזו או אחרת. על כן, יש ליצור מטרות קטנות בדרך למטרה הגדולה, נקודות חנייה שבהן יכול האדם לומר לעצמו, אמנם לא השגתי עדיין את המטרה הנכספת, אבל בהחלט התקדמתי. זה נכון בכל תחום, לדוגמא: כאשר אני רוצה לקרוא ספר מעניין, אם אגלה שארבע מאות עמודיו כתובים בכתב אחיד, ללא כותרות, כותרות משנה, סימוני תחילת נושא, אין סיכוי שאסיים ספר זה, משום שלא אתחיל לקרוא בו. אם היה הספר מסודר בפיסוק וברווחים, בכותרות ובראשי פרקים, אזי אקרא ואסיים אותו בשקיקה, גם אם מספר עמודיו יהיה כפול. שאיפה למטרות קטנות בדרך למטרה הנכספת היא מתכון להצלחה.
4. בירור - על מנת שייקל על האדם למקד את שאיפותיו, ועל מנת שייקל עליו לשאוף שאיפות המתאימות לאופיו, ראוי לו לעשות בירור בינו לבין עצמו, ובין שאיפותיו השונות והמגוונות, לבררן אחת לאחת, ולהגדיר את יעדו בצורה מפוקחת יותר. לצורך כן, יש לו להציב שלוש שאלות מרכזיות:
א. מה הם שלושת ההישגים שהשגתי בשנה האחרונה?
ב. מה הן שלושת הטעויות הגדולות ביותר שעשיתי בשנה האחרונה?
ג. אילו היו אומרים לי חלילה שנשאר לי שנה אחת לחיות, מה הם הדברים המשמעותיים ביותר שהייתי משנה בחיי?
שאלות אלו הן דרך יעילה בבירור ובבניית שאיפות נכון, ובעצם, עולות הן מתוך דברי רבי אליעזר במסכת אבות (פרק ב משנה י) "ושוב יום אחד לפני מיתתך". כל יום ראה אותו כיום האחרון של חייך. פתאום הזמן ייקר בעיניך, הדברים החשובים יותר יצופו מעל פני השטח, ועבודתך האישית תהיה ברורה ויעילה יותר.
