אגודת היועצים ומטפלים במשפחה בישראל

מאמרים

הדלקת הנר המביאה לשלום ביתו

כה סיון | 23.06.2014

הדלקת הנר

המביאה לשלום ביתו

הארת הבית על ידי הדלקת הנר מגמתה ופעולתה הבאת שלום, שהוא מהותה של השבת[1].

יסוד זה הקושר בין הדלקת הנר לשלום מתברר על פי דברי הגמרא על המשנה "שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשיכה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר!"

 

שאלה הגמרא:

 

"מנא הני מילי?

אמר רבי יהושע בן לוי אמר קרא 'וידעת כי שלום אהלך ופקדת נווך ולא תחטא'."

(שבת לד.)

 

רבנו חננאל הבין ששאלת הגמרא "מנא הני מילי" על משנתנו באה לברר את המקור להדלקת הנר בשבת. כתשובה לשאלתה הביאה הגמרא את הפסוק "וידעת כי שלום אהלך וכו'" אותו פירש הר"ח כמתייחס להדלקת הנר "ואין שלום אלא באור שנאמר וירא א-להים את האור כי טוב".

 

יסוד לדבריו בדברי המדרש על הפסוק "ויאמר א-להים יהי אור ויהי אור":

"גדול השלום שלא התחיל הקדוש ברוך הוא לברוא דבר בעולמו אלא בדבר שהוא שלום ואיזה? זה האור שנאמר "ויאמר א-להים יהי אור" ומנין שהוא שלום שנאמר "יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע" מכאן אמרו חז"ל נר ביתו וקידוש היום נר ביתו עדיף משום שלום ביתו."

(תו"ש בראשית עמוד עד, פסקה שפב)

 

הקבלת האור והשלום בפסוק מלמדת על המהות המשתפת אותם. בחושך, כל חלק מחלקי הבריאה וכל פרט שבה, עומדים נפרדים זה מזה. באור, חלקי הבריאה והפרטים שבה מתאחדים בראיית האדם אותם. כך בכל המציאות וכך בביתו של האדם. בית מואר מביא לשלום בין האדם לחפציו בבית. כששוררת חשיכה בבית חפציו, שנועדו לתועלתו, מהווים לו מכשול ופוגמים בשלום שלו בביתו.

נקודה זו חודדה בהסבר רש"י לדברי הגמרא "ותזנח משלום נפשי זו הדלקת הנר בשבת":

 

"הדלקת נר בשבת. שלא יהיה לו ממה להדליק ובמקום שאין נר אין שלום שהולך ונכשל והולך (ואוכל)[2] באפילה."

(רש"י שבת כה:)

 

חתימת המדרש נר ביתו וקידוש היום נר ביתו עדיף משום שלום ביתו מלמדת שהאור מביא לשלום לא רק בין האדם לחפציו, אלא גם בין האדם לבני ביתו. הטעם של שלום ביתו מבואר בדברי רש"י:

 

"שלום ביתו. והכי אמרינן לקמן ותזנח משלום נפשי זו הדלקת נר בשבת שבני ביתו מצטערין לישב בחושך."

(רש"י שבת כג:)

 

החשיכה משרה אוירה קודרת המביאה לתחושת צער. הצער גורם להתכנסות האדם בתוך עצמו. האור המאיר את החשיכה משרה אוירה נעימה המסירה את תחושת הצער ומביאה להתקשרות בני הבית זה עם זה.

 

 

החשיבות בשלום ביתו

 

הלכה זו בה עסקנו שנר ביתו קודם לקידוש היום מופיעה בדברי הגמרא, בה מתווסף העניין של העדפת נר ביתו על פני נר חנוכה.

 

"אמר רבא פשיטא לי נר ביתו ונר חנוכה נר ביתו עדיף משום שלום ביתו. נר ביתו וקידוש היום נר ביתו עדיף משום שלום ביתו."

 

פירש רש"י:

 

"נר ביתו ונר חנוכה: נר ביתו בשבת והוא עני ואין לו כדי לקנות שמן לשתי נרות. שלום ביתו: והרי אמרינן לקמן (דף כה:) ותזנח משלום נפשי זו הדלקת נר בשבת שבני ביתו מצטערין לישב בחושך."

 

לדעת רבא "שלום ביתו" הוא הגורם להעדפת "נר ביתו" על פני נר חנוכה וקידוש היום. הרמב"ם פסק את דברי רבא להלכה והביאם בסוף הלכות חנוכה:

"היה לפניו נר ביתו ונר חנוכה או נר ביתו וקידוש היום נר ביתו קודם משום שלום ביתו, שהרי השם נמחק לעשות שלום בין איש לאשתו. גדול השלום שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם שנאמר 'דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום'."

 

הרמב"ם מבאר את מעלת "שלום ביתו" הגורמת להעדפת "נר ביתו". הרמב"ם פותח בביאור ערכו של השלום בבית שהרי השם נמחק לעשות שלום בין איש ואשתו, וממשיך בביאור ערכו של השלום בעולם, שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם. "שלום ביתו" הוא הבסיס שעל גביו יבנה השלום בעולם ותוגשם מגמת התורה כולה. על כן "נר ביתו" המביא ל"שלום ביתו" קודם לנר חנוכה וקידוש היום[3].

 

 

 

אמירה בנחת מביאה שלום

 

חז"ל הדריכו כיצד להדליק את הנר באופן שאכן יביא שלום בביתו של האדם. האור שבנר יכול לסייע להביא את השלום, דבר שראינו בהלכה כבעל חשיבות עליונה. אך על מנת שהנר יפעל את פעולתו יש חשיבות לאופן בו יודלק הנר. חז"ל הדריכו אותנו אף בעניין זה.

 

אלו דברי הגמרא המבארת את האופן בו על האדם לפנות לבני ביתו כשהוא מבקש מהם להדליק את הנר.

 

"אמר רבה בר רב הונא אף על גב דאמור רבנן שלשה דברים צריך אדם לומר וכו' צריך למימרינהו בניחותא כי היכי דליקבלינהו מיניה.

אמר רב אשי אנא לא שמיע לי הא דרבה בר רב הונא וקיימתי מסברא."

(שבת לד:)

 

אופן האמירה הובא בגמרא לאחר שהגמרא הביאה את הפסוק "וידעת כי שלום אהלך ופקדת נווך ולא תחטא", המלמדנו ששלושת הדברים שצריך האדם לומר מגמתם להביא לשלום בית.

האמירה בנחת מביאה לקבלת הדברים על ידי בני הבית ועשייתם בחפץ לב ולא מתוך כפייה, ובכך סוללת את הדרך אל שלום הבית.

ההדרכה לומר בניחותא אינה רק הדרכה פרטית לערב שבת, אלא הדרכה כללית להנהגת האיש בביתו. דבר זה יכול להִלמד מהגמרא בגיטין (דף ו', ב) שהביאה את ההדרכה לומר בנחת בערב שבת כהמשך להדרכה שהביאה "לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו" ולביאורה את התוצאות השליליות שנגרמו ושעתידות להיגרם מצורת הנהגה זו.

ההדרכה לומר בניחותא מתאימה לצורת ההנהגה הכללית של הבית, אך לא בִכדִי השמיעה הגמרא הדרכה זו דווקא ביחס לזמן ערב שבת עם חשיכה.

 

הצורך בהשמעת האמירה בניחותא דווקא בערב שבת מתבארת מדברי הבן איש חי:

 

"כתב הגאון חיד"א ז"ל במורה באצבע (אות ק"ם), בעלות המנחה בערב שבת קודש הנה הוא עת מסוכן למחלוקת בין איש לאשתו ובין המשרתים, והסטרא אחרא טורחת הרבה לחרחר ריב, והאיש הירא יכוף יצרו שלא יעורר שום מחלוקת והקפדה, ואדרבא יבקש שלום, יעיין שם.

ודע כי הנה כל אדם העושה קטטה ומריבה עם אשתו או בניו או משרתיו, ודאי נראה לו שהדין עמו, וראוי לריב על המכשלה שיצאה מתחת ידם בענייני הבית, אך באמת מי שיש לו מוח בקדקודו, בין יבין שאם יצא איזה מכשול מתחת ידם, איננו נעשה מאתם, ואין זה מעשה ידיהם, אלא הוא מעשה שטן כדי לחרחר ריב ומדון בעת ההיא, ואם השטן עומד כנגד האישה או המשרת ומכשילם בענייני הבית לעשות דבר שאינו מתוקן לבעל הבית, מה כוחם לדחות מעשה שטן, וכי יש אדם שיוכל להלחם עם השטן ולנצחו, מי זה יאמר יכלתי ונצחתיו. על כן כל איש מבין כשיראה איזה מכשול וחסרון בעניינים של הבית, לא ישים אשמה על אשתו ומשרתיו לריב אתם, אלא יתן אל לבו התנצלות הזאת שכתבנו כי אמת היא, ואז ישתוק ולא יריב אתם ולא יתכעס, וטוב לו בעולם הזה ובעולם הבא".

(בן איש חי, שנה שנייה, פרשת וירא)

 

הבן איש חי מלמדנו בדבריו שיש מגמה לשטן ליצור מריבה בין איש ואשתו, בין האיש ובני הבית באופן מיוחד בערב שבת[4]. דברי ה'בן איש חי' על פעולת השטן בערב שבת מחברים אותנו אל מעשה הנחש הקדמוני, שפעל בערב שבת מתוך מגמה להפריד בין איש לאשתו. מגמת הנחש מבוארת בדברי חז"ל שהביאם רש"י בפירושו:

 

"ואיבה אשית. אתה לא נתכוונת אלא שימות אדם כשיאכל הוא תחילה ותשא את חוה ולא באת לדבר אל חוה תחלה, אלא לפי שהנשים קלות להתפתות ויודעות לפתות את בעליהן לפיכך ואיבה אשית."

(רש"י, בראשית ג, טו)

 

הנחש אמנם לא הביא לפירוד תמידי בין האיש והאישה, אבל מעשהו הביא לפירוד זמני. בתחילה כשהובאה האישה אל האיש שררה ביניהם מציאות של אישות, של אהבהואחווה, המתוארת בדברי האדם:

 

"ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אישה, כי מאיש לקחה זאת."

(בראשית ב, כג)

 

הזוהר הקדוש מבאר שדברי האיש כוונו לאשתו ודבריו מביעים את רגשות האהבה שהוא חש כלפיה.

 

"בוא וראה, מה כתוב כאן, ויאמר האדם וגו', הנה זה דברי מתיקות להמשך אהבה עמה, ולהמשיכה לרצונו לעורר אצלה אהבה. ראה כמה ערבים הם הדברים אלו, כמה מעוררי אהבה הם אלו המילות, עצם מעצמי בשר מבשרי, כדי להראות לה שהם אחד ואין ביניהם שום פירוד."

(זוהר בראשית דפוס ישן דף מט, ב, ובתרגום הסולם כרך ב, עמוד קלז)

 

מעשה הנחש קלקל ופגם במציאות האהבה ששררה בין האיש ואשתו. מעשה הנחש הביא לשינוי היחס של האיש כלפי אשתו, ולפירוד ביניהם ושינוי ממציאות של אישות למציאות של בעלות[5].

השינוי ביחס מתגלה בהאשמת האיש את אשתו בחטאו:

 

"ויאמר האדם האישה אשר נתתה עמדי היא נתנה לי מן העץ ואֹכל."

(בראשית ג, יב)

 

השינוי ממציאות של אישות למציאות של בעלות הודגש בעונש שהוטל על האישה "והוא ימשול בך". האיש הפך לבעלים של האישה המושל בה. מעשה הנחש הביא אף לפירוד בין האיש לאישה. פירוד העולה מדברי חז"ל וכפי שהביאם רש"י בפירושו לפסוק "וידע אדם עוד את אשתו...":

 

"...והלא פרשת מאשתך זה מאה ושלשים שנה משנקנסה מיתה על ידך."

(רש"י, בראשית ד, כה)

 

הדלקת הנר וההכנות לקראתה באים לתקן מצב זה. דברי האדם לבני ביתו "עשרתן, ערבתן, הדליקו את הנר" מגמתם להביא לשלום בית, לאחדות שהשטן, נחש מתאמץ לפגוע בה, בעיקר בערב שבת. השטן מבקש לחרחר ריב, כמשקלנגד נדרש האדם לומר את הדברים המביאים לשלום הבית בניחותא. ניחותא שבידה לשמר את האחדות ולמנוע פירוד.

 

שני נרות - הרומזים לשלום

 

יסוד זהת שהדלקת הנר מגמתה להביא לשלום ולאחדות בין האיש לאשתו גנוז במנהג להדליק שני נרות.

 

"והנה מה שמדליקים בליל שבת שני נרות ראיתי טעם בספרים, כי ב' פעמים נר עולה ת"ק, והאיש ואשתו הם גוף אחד, ובפרט בליל שבת שהוא זמן הזיווג, ובאיש יש רמ"ח אברים ובאישה רנ"ב, בסה"כ ת"ק כמניין ב' פעמים נר, שתאיר מצווה זו בכל אברים שלהם כמו שכתוב כי עמך מקור חיים באורך נראה אור."

(בן איש חי, הלכות שנה שנייה, פרשת נח)

 

הדלקת נר שבת באה כתיקון לחטאה של חוה שהכשילה את אדם הראשון בעץ הדעת וכבתה נרו של ה'. החטא שאירע פגע באחדות שבין האיש והאישה והביא לפירוד ביניהם.

הדלקת הנר שעניינה תיקון הנר באה לתקן מציאות זו ולהשיב את האחדות והשלום בביתו של האדם. עניין מרכזי זה בהדלקת הנר בא לידי ביטוי במנהג להדליק שני נרות, דבר הנרמז בגימטרייא של פעמיים נר.

 

 

 

מאמר זה הו חלק מחוברת "האור שבנר" העוסקת בביאור עינינו של נר שבת שכתבתי יחד עם החברותא שלי הרב אילן דנינו.

 


[1]ראיית השלום כמהות השבת עולה מדברי הזוהר הקדוש (קרח דפוס ישן קעו, ב): "תלמידי חכמים, לית עלמא קאים אלא על שלום, כד ברא קודשא בריך הוא עלמא לא יכול לאתקיימא, עד דאתא ושרא עלייהו שלום. ומאי הוא שבת, דאיהו שלמא דעלאי ותתאי, וכדין אתקיים עלמא. ומאן דפליג עליה, יתאביד מעלמא". היסוד שבדברי הזוה"ק שהשבת היא השלום בין עליונים לתחתונים הובא ב'שם משמואל' ביחס לנר שבת (במדבר שב): "...פירש כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה הא דנר של שבת משום שלום ביתו כי בימי החול אין שלום בגוף האדם שהנפש היא מן העליונים מתאווה לרוחניות והגוף לחומריות ומתקוטט עם כוחות הנפש, ומחמת אור קדושת שבת יש לנפש מנוחה מכוחות הגוף, כי אפילו עם הארץ אימת שבת עליו..."

[2]הגהת הב"ח במקום "והולך". וכן הגרסה באור זרוע.

[3]רבא בגמרא נקט בלשון "נר ביתו" ולא בלשון "נר שבת" כמתבקש, לכאורה, מההשוואה ל"נר חנוכה". רבא בשימושו בלשון "נר ביתו" רמז לפן הקיים בנר, בו הוא נקשר אל הבית. הנר מביא להארת הבית המביאה ל"שלום ביתו" המעניק עדיפות ל"נר ביתו".

[4]עיין ב'עין אי"ה' שבת כרך א, פרק א, פסקה קיד. בבאור המעשה המובא בגמרא על האדם שניXה להרגיז את הלל בערב שבת, הרב קוק מבאר שם מדוע ערב שבת הוא זמן בו יש לחץ נפשי העלול להביא כעס.

[5]רש"י בפירושו להושע ב, יח עומד על השוני בין אישות לבעלות: "אישי - לשון אישות וחיבת נעורים. ולא בעלי - לשון אדנות ומורא". 

מאמרים אחרים

טיפים לליל הסדר

4 טיפים לעבור את ליל הסדר בצורה הטובה ביותר

טיפול גופני נפשי בטראומה מינית

מהי טראומה מינית, מהם סימפטומים אופיינים לטראומה וכיצד בעזרת טיפול גופני נפשי ניתן לסייע במקום שהמילים נגמרות והגוף מתחיל

פעוטות = לא מנומסים

המאמר מציף את הקושי של פעוטות לשתף קשיים, ונותן פתרונות מעשיים להורים כיצד לעזור ולהקל על ילדם בהתמודדות עם הסתגלות קושי ופחד.

תחושותיהם וחוויותיהם של ילדים לנוכח הגירושין של הוריהם.

הליך גישור בגירושין מצמצם פגיעה בילדים

זכות אישה בכתובה

אני ייצגתי אישה זו בבית הדין הרבני תל אביב, אישה זו זכתה במלוא כתובתה.

תפקידים במשפחה

תפקידים במשפחה

קשה לי להחליט..

קשה לי להחליט.. מאמר הנותן מענה למתקשים בקבלת החלטות (לבנות הנעורים)

משדרת בטחון

משדרת בטחון.. בנושא: בטחון עצמי (לבנות הנעורים)

מה זה קאוצ'ינג

תמונת חיי.. מה זה קאוצ'ינג? הסבר

לשנות הרגש

לשנות הרגש.. להשתלט על הרגשות שלנו.. (לבנות הנעורים)

פסיכולגית הצבעים

פסיכלוגית הצבעים

סדנת העבודה

סדנת העבודה של ביירון קייטי

שלבים בקשר הזוגי

שלבים בקשר הזוגי

אווירה משפחתית

כולנו מחפשים שלווה, האם אפשר להגיע לאווירה שלווה בבית? במה זה תלוי.

ניהול עסק עצמאי מול רשויות המס

עצמאי העונה על אחת משלושת התנאים הנ"ל נקרא עצמאי שאינו עונה להגדרה הוא מחויב בדמי ביטוח מופחתים אך מאידך אינו זכאי לגמלאות כגון: פגיעה בעבודה ודמי לידה.

ביטוח

למה צריך ביטוח אחריות מקצועית ? מרבית הלקוחות כיום הם בעלי תודעה צרכנית מפותחת העומדים על זכותם לקבל שירות מקצועי ואיכותי כנדרש בשוק תחרותי ואינם מהססים להגיש תביעה כנגד בעל המקצוע החופשי, אם לדעתם נגרם להם נזק על ידו.

מיכל אמיר

אחת התופעות השכיחות ביותר במשפחה המודרנית היא הצבת גבולות לילדים. או נכון יותר חוסר גבולות. הסמכות ההורית שהייתה נהוגה בעבר במשפחה המסורתית אבדה לה והורים רבים מוצאים את נעים בין סמכות יתר להיעדר סמכות.

אין אדם רואה את העולם אלא במשקפי עצמו

הבה נשזור את פרטי חיינו ונראה כיצד האתמול קשור ואף מייצר את המחר,כיצד חוויות מן העבר הרחוק מולידות בנו התנהגויות כאו ועכשיו.

שתוף הילדים בחוויות

שיתוף הילדים בחוויות כיצד נשתף ומה נשתף

כללים לעידוד נכון - הכוח שבעידוד

הכוח שבעידוד כמה חשוב העידוד לאדם ומדוע קשה לעודד וכללים לעידוד נכון

סגנונות הורות - הורים סמכותיים

הורים סמכותיים - כיצד עושים זאת?

רגשי אשם ומצפון מייסר

רגשי אשם ומצפון מייסר - במינון הנכון וללא הגזמות. חסר הוא גרוע, ואף יתר אינו נכון ואף מזיק.

סגנונות הורות - הורים גמישים, ותרנים

נדבר על שלושה סגנונות הורות כשהראשון בהם - הורים גמישים, ותרנים

סגנונות הורות - הורים נוקשים מידי

סגנון נוסף של הורות - הורים נוקשים מידי

טיפול בחרדות ופחדים

מהוא פחד, מהוא מקור הפחד ואיך ניתן לנטרלו

משאבים פנימיים

מהם אמונות ומשאבים פנימיים מהם והיכן הם טמונים

מדריך למשתמש בפסיכותרפיה חלק ב – טיפול בדיבור

מהי פסיכותרפיה? מהו הכלי המרכזי והעיקרי בתהליך הטיפול הנפשי? האם בכלל אפשר לטפל בנפש שאי אפשר לראותה? מה תפקידו העיקרי של המטופל בתהליך, וכיצד עליו להתייחס לפסיכותרפיה רגילה שנראית שונה?

מדריך למשתמש בפסיכותרפיה חלק ג – הנחות שגויות בתפיסת התהליך הטיפולי

חוויה שלילית בטיפול, עלולה לגרום לאנשים הרס נפשי לטווח ארוך, היא עלולה לגדוע מימוש פוטנציאל אישי ולהעמיק אצל אנשים חוסר אמון בזולת ובעצמם, חוויה כזאת שנגרמת בשל כאלה שניסו לעזור אבל לא ידעו לומר "איני יודע", עלולה להרוס זוגות ומשפחות, ולא פעם צריכות לעבור לא מעט שנים, והרבה תפילות וחסדי שמים, על מנת שאנשים יתנו צ'אנס נוסף למערכת האישית והמשפחתית שלהם.

כעסים והתפרצויות זעם אצל ילדים ומתבגרים

"כמה פעמים, הצליחו להוציא אתכם "מדעתכם", עד כדי מצב, בו הרגשתם חסרי שליטה עצמית לחלוטין. התסכול והזעם, התפרצו מתוככם בצורת: כעס נורא, צעקות, צרחות ולעתים אף בבכי".

היחס לכוחות החיים ביהדות

כיצד מתייחסת היהדות לכוחות החיים? מאמר אמוני וחינוכי.

פחד וחרדה ופוביה ומה שבינהם

איך לנטרל פחדים וחרדות, מהם המקורות של אותם רגשות החוסמים אותנו וכלכך מעיבים על חיינו

הכל מתחיל במשפחה

כיצד יתכן שילד מתנהג בבי"ס באלימות ובבית הוא מלאך?

כאן עובדים!!

העולם בו אנו חיים הוא מתנה אלוקית לנשמתנו. אשר ביקשה להנות מעולם "שכולו טוב"-גן העדן"מתוך שכר, ולא ממקום של מתנה, וע"כ ירדה כאן להתמודד עם נסיונות-בכדי להתאמץ, להתגבר, ולהצליח. ירדנו כאן לעולם העבודה.

שלבים ומעברים בחיי הילד

על חשיבות הכנת הילד להתמודד עם מעברים בחייו.

בעין הסערה - על השפעת משברים על חיי הנישואין והמשפחה

הנהר זורם. פכפוך המים מתערבב בקולו עם שירת הציפורים ויוצר סימפוניה שכולה שיר הלל לבריאה. יפה הוא הנוף מסביב. השייטים שלווים בסירתם ונהנים איש מחברתו של רעהו והאווירה רוגעת. לפתע חל מפנה חד. הסירה מיטלטלת ונזרקת בעוצמה אל הסלעים. הנהר שינה פניו והחל שוצף וגועש. מפל מתקרב. האם ישכילו לחתור הם בשניים?

נישואים שניים-תקווה לחיים

יש אהבה בנישואים שניים-תתאמצו ותיוכחו

תקווה לחיים=נישואים שניים

בסיס נישואים שניים =האהבה

תגובות

כל התגובות