הַפְּסִיעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת בְּתוֹךְ עוֹלָם הַנִּשּׂוּאִין מְלֻוּוֹת לָרֹב, בְּשִׂמְחָה וְרֹחַב לֵבָב, אַחֲרֵי הַחֲתֻנָּה הַיָּפָה, הַהִתְחַדְּשׁוּת בְּכָל הַתְּחוּמִים, הַלֵּב מָלֵא תִּקְוָה לְחַיִּים אוֹטוֹפִּיִּים שֶׁל שְׁלֵמוּת וְאֹשֶׁר.
אַחֲרֵי שֹׁךְ רוּחַ הַטּוֹבָה הַמְרוֹמֶמֶת, פּוֹגְשִׁים רַבִּים מֵאִתָּנוּ בַּיּוֹם הָאַפְרוּרִי הָרִאשׁוֹן, בּוֹ כְּאִלּוּ הַחַיִּים קוֹרְצִים לָנוּ עַיִן – כְּאוֹמְרִים: הַחַיִּים לֹא כָּל כָּךְ פְּשׁוּטִים כְּמוֹ שֶּׁחָשַׁבְנוּ... הַאֻמְנָם?
אֲנָשִׁים שֶׁכֹּה רָצוּ לְהֵטִיב זֶה לָזֶה, לִבְנוֹת בַּיִת 'נֶאֱמָן' בְּיִשְׂרָאֵל, פּוֹגְשִׁים אֶת עַצְמָם תְּמֵהִים וּמִשְׁתּוֹמְמִים, הַאִם 'נִגְזַר' עָלֵינוּ, כְּבָר מֵעַכְשָׁו, לִחְיוֹת חַיֵּי סֵבֶל, אוֹ יוֹתֵר גָּרוּעַ מִזֶּה?
הַמַּפְלִיא בַּהִתְנַהֲלוּת שֶׁלָּנוּ הוּא, אֲשֶׁר כָּל דָּבָר בַּחַיִּים אָנוּ 'לוֹמְדִים' וּמִתְרַגְּלִים, הָחֵל מֵהָרֶגַע שֶׁאָנוּ פּוֹתְחִים אֶת הָעֵינַיִם, דֶּרֶךְ 'כְּתִיב וּכְתָב', עַד הַמְּיֻמָּנוּת הֲכִי פְּשׁוּטָה. וְרַק לְמוֹסָד הַנִּשּׂוּאִין, הַמֻּרְכָּב וְהַתֹּבְעָנִי כָּל כָּךְ, אָנוּ בָּאִים 'עַל עִוֵּר', לְלֹא שׁוּם הֲכָנָה מַתְאִימָה, הֲיִתָּכֵן?
נָכוֹן שֶׁבְּכָל חוּג וְעֵדָה, אָנוּ מַכִּירִים אֶת הַתּוֹפָעָה שֶׁל 'הַנְחָיַת חֲתָנִים' וְכוּלֵּי, אַךְ עִם הַכֹּל, עֲדַיִן, כַּאֲשֶׁר נִכְנָסִים הַזּוּג לְפִרְקָם הֶחָדָשׁ בַּחַיִּים, נִמְצָאִים הֵם בְּבֹסֶר דַּעַת, בְּכָל הַקָּשׁוּר לְמַעֲרֶכֶת הַקְּשָׁרִים הַנְּכוֹנָה שֶׁל נִשּׂוּאִין, וּבִמְיֻחָד הַמּוּדָעוּת לְחַיִּים שֶׁכָּאֵלּוּ עַל פִּי הַתּוֹרָה וְהַמְסוֹרָה.
אֲבָל אַל יֵאוּשׁ – כִּי אַף פַּעַם לֹא מְאֻחָר.
הַנִּיצוֹץ הָרִאשׁוֹן שֶׁל דִּבּוּר נָכוֹן בְּהֶקְשֵׁר לְנִשּׂוּאִין טוֹבִים (!) הוּא עֶצֶם הַהֲבָנָה שֶׁקֶּשֶׁר טוֹב בְּנִשּׂוּאִין - כָּמוֹהוּ כְּאֻמָּנוּת שֶׁל מַמָּשׁ, מִבְּחִינַת הַהֶבֵּט, שֶׁהַכִּשּׁוּרִים הָרַבִּים, לָהֶם נִדְרַשׁ אָדָם כְּדֵי לִחְיוֹת בְּשָׁלוֹם וּבְשַׁלְוָה - מִתּוֹךְ אֹשֶׁר אֲמִתִּי מִתְמַשֵּׁךְ וּתְמִידִי, הֵם נִלְמָדִים וְנִרְכָשִׁים, וְשֶׁעַל יָדָם הוּא יָכוֹל לְהַאֲשִׁיר וּלְהַעֲשִׁיר אֶת חַיֵּי הַנִּשּׂוּאִין, בְּרָמָה גְּבוֹהָה בִּמְיֻחָד.
כַּאֲשֶׁר בְּנֵי זוּג נִתְקָלִים בְּקֹשִׁי שֶׁל מַמָּשׁ, הֵם נִתְקָפִים בְּבֶהָלָה פְּנִימִית, וּמְאַבְּדִים אֶת יַצִּיבוּתָם בַּחַיִּים – "שֶׁמָּא אֵינֶנּוּ מַתְאִימִים בִּכְלָל"?! חוֹלֶפֶת מַחֲשָׁבָה סוֹרֶרֶת.
צָרִיךְ לִזְכֹּר, כִּי יֶלֶד קָטָן, שֶׁעֲדַיִן לֹא פִּתֵּחַ אֶת כִּשּׁוּרָיו הַמּוֹטוֹרִיִּים, לֹא מְסֻוָּג כִּבְעָיָתִי, אֶלָּא כְּאֶחָד שֶׁלֹּא הִתְרַגֵּל עֲדַיִן... כָּךְ גַּם בְּנֵי זוּג, הַמַּרְגִּישִׁים חֹסֶר כָּלְשֶׁהוּ בְּחַיֵּיהֶם הַמְּשֻׁתָּפִים, הוּא מֵחֲמַת שֶׁעוֹלָם הַנִּשּׂוּאִין אֵינוֹ בָּרוּר לָהֶם, תַּפְקִידָיו הַמְּיֻחָדִים וּתְרוּמָתוֹ הָעִקָּרִית – אֵינָם נְהִירִים לָהֶם, וְהַסִּבָּה הִיא, כִּי הֵם פָּשׁוּט לֹא רָכְשׁוּ אֶת הַכֵּלִים, לָהֶם הֵם זְקוּקִים כְּדֵי לְהַצְלִיחַ, וְלָכֵן אַל לָהֶם לְהֵחָפֵז לְהַגְדִּיר אֶת זוּגִיּוּתָם כִּבְעָיָתִית.
בְּעוֹלָם הָאֻמָּנוּת מַצְלִיחַ זֶה שֶׁהוּא 'אֳמָן'! בְּעוֹלַם הַנִּשּׂוּאִין מַצְלִיחַ זֶה שֶׁהוּא 'אֳמָן'- מְיֻּמָן, לֹא נִתָּן בְּמִסְגֶּרֶת מְצֻמְצֶמֶת זֹאת לִמְתֹּחַ קַוִּים עַל רִבּוּי הַפְּרָטִים, אוֹתָם צָרִיךְ אָדָם לִרְכֹּשׁ כְּדֵי לִהְיוֹת "נָכוֹן" בְּעוֹלָם – שֶׁל - שְׁנַיִם, אַךְ לוּלֵא הֵם, גַּם אִם יִהְיֶה לוֹ רָצוֹן טוֹב וַאֲמִתִּי – הוּא יִתְקַשֶּׁה לְהַצְלִיחַ.
הַלִּמּוּד הַזֶּה, אֵינוֹ זָר לְרוּחֵנוּ – הוּא יְסוֹד עוֹלָם הַמּוּסָר! בּוֹ הָאָדָם הִתְרַגֵּל לִחְיוֹת אֶת חַיָּיו דַּוְקָא עַל פִּי אַמַּת מִדָּה נְכוֹנָה וַאֲמִתִּית, לֹא בְּדֶרֶךְ שֶׁל 'זְרִימָה' וְ'סְמוֹךְ', אֶלָּא לְכָל דָּבָר יֵשׁ דֶּרֶךְ הִתְנַהֲלוּת שֶׁמְּבִיאָה לַתַּכְלִית, וְהַדֶּרֶךְ הַמְנֻגֶּדֶת לָהּ, שֶׁמַּפְסִידָה אוֹתָהּ.
גַּם בְּנִשּׂוּאִין, הָאָדָם יָכוֹל שָׁנִים רַבּוֹת לְהִתְנַהֵל לֹא נָכוֹן, וְזֹאת מֵחֲמַת הֶעְדֵּר כִּשּׁוּרִים בְּסִיסִיִּים 'לִחְיוֹת נָכוֹן', הַתּוֹצָאוֹת הֵן הֲפִיכַת הַבַּיִת שֶׁהֵקִימוּ לְמָקוֹם בּוֹ לֹא נֹחַ לִהְיוֹת בּוֹ, וַחֲבָל.
הַבְּשׂוֹרָה הַזֹּאת, שֶׁעַל הָאָדָם לִהְיוֹת 'מֻכְשָׁר' – עֲלוּלָה לְהִתְפָּרֵשׁ לֹא נָכוֹן, כְּאִלּוּ בִּשְׁבִיל לִזְכּוֹת בְּחַיֵּי נִשּׂוּאִין מְאֻשָּׁרִים עָלָיו לִהְיוֹת אָדָם 'מֻשְׁלָּם', הַתְּפִישָׂה הַזֹּאת נוֹבַעַת מֵחֹסֶר הַהֲבָנָה בְּעֹמֶק מַהוּת הַנִּשּׂוּאִין.
יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אָדָם בּוֹנֶה אֶת עוֹלָם הַנִּשּׂוּאִין, [וְזֶה גַּם נָכוֹן], הוּא נִבְנֶה עַל יָדוֹ... הָבָה נִזְכֹּר, כִּי לֹא הָאָדָם הַ'מֻּשְׁלָם' דַּוְקָא זוֹכֶה לְנִשּׂוּאִין מְאֻשָּׁרִים, אֶלָּא הַנִּשּׂוּאִין הַמְּאֻשָּׁרִים מְקָרְבִים אֶת הָאָדָם לִהְיוֹת 'מֻשְׁלָּם', כְּכָל שֶׁנִּתָּן לִהְיוֹת.
הָאָדָם הַיּוֹדֵעַ "לְהִתְאַמֵּן" עַל קֶשֶׁר נָכוֹן עִם בֶּן זוּגוֹ, הוּא אָדָם שֶׁמִּתְעַלֶּה עַל הֲרִיסוֹת נַפְשׁוֹ הַבִּלְתִּי מְתֻקָּנוֹת, וְזוֹכֶה לְהַצְלָחָה מַפְלִיאָה גַּם בִּשְׁאַר תְּחוּמֵי הַחַיִּים.
הַהֲבָנָה הַזֹּאת, שֶּׁאֵין הַדְּבָרִים הַשַּׁיָּכִים לִתְחוּם "הַשְּׁנַיִם", בָּאִים סְתָם כָּךְ, מְבִיאָה אֶת כָּל אֶחָד מִבְּנֵי הַזּוּג לְהִתְיַחֵס לְעוֹלָמָם הַמְּשֻׁתָּף בִּרְצִינוּת יְתֵרָה, וּבִנְכוֹנוּת לְהַשְׁקִיעַ. עַל יְדֵי דַּעַת זוֹ, כְּבַר הִתְרַחֵשׁ הַצַּעַד הָרִאשׁוֹן לְעֵבֶר עוֹלָם הַתִּקּוּן, מִשּׁוּם שֶׁכָּל 'אֳמָן' בִּמְלֶאכֶת אֻמַנְתּוֹ, מֵבִין, כִּי כְּדֵי לִרְאוֹת תּוֹצָאוֹת, הוּא חַיָּב לַעֲמֹל, עוֹד וְעוֹד, עַד שֶׁכִּשּׁוּרָיו הוֹפְכִים לִהְיוֹת חֵלֶק מִמֶּנּוּ מַמָּשׁ.
הַחֲדָשׁוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁבַּהַבְחָנָה הַזֹּאת הֵן, כִּי כָּל הַמֶּלֶל הָרַב הַמֻּרְעָף עַל רֹאשֵׁנוּ בִּדְבַר הִתְנַהֲלוּת בֵּין אִישִׁית נְכוֹנָה וְכוּ' וְכוּ', חָדֵל מִלִּהְיוֹת מְעֻשֶּׂה וּמֵבִיךְ, כַּאֲשֶׁר הַנְּקֻדָּה נִקְלֶטֶת, וְהַנִּשּׂוּאִין נִזּוֹנִים מֵאוֹתָהּ הִתְנַהֲלוּת שׁוֹנָה וַחֲדָשָׁה, אוֹ אָז חָשׁ הָאָדָם אוֹתָהּ תְּחוּשָׁה שֶׁל תִּינוֹק שֶׁכְּבָר מְסֻגָּל לְהַחֲזִיק נָכוֹן בְּכַף מָרָק בְּלִי לִשְׁפֹּךְ, הַגִּישָׁה הַבְּרִיאָה שֶׁלָּמַד, הוֹפֶכֶת לִהְיוֹת טִבְעִית לַחֲלוּטִין, וְלֹא מַקְשָׁה עַל הַחַיִּים, כִּי אִם לְהֵפֶךְ.
אֲנַחְנוּ שֶׁיּוֹדְעִים כִּי יְצִירַת אֲוִירָה טוֹבָה הִיא תּוֹצָאָה שֶׁל כֹּחַ הַבְּחִירָה שֶׁנָּתַן לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יְכוֹלִים לְשַׁעֵר עַד כַּמָּה גָּדְלָה הָאֻמָּנוּת הַזֹּאת, שֶׁנִּתְּנָה לִבְנֵי אָדָם שׁוֹכְנֵי בָּתֵּי חֹמֶר, מִשְּׁנֵי נִגּוּדִים גוֹלְמִיִּם לֹא מְעֻבָּדִים נַפְשִׁית, נוֹצֶרֶת הַרְמוֹנְיָה מְיֻחֶדֶת שֶׁל "וְהָיוּ לְאֶחָד", תּוֹךְ כְּדֵי הִתְמַזְּגוּת מֻחְלֶטֶת, לֹא דַּוְקָא בִּגְלַל הַמְּשֻׁתָּף אֶלָּא בִּגְלַל הַהֵפֶךְ לְגַמְרֵי... הָאֻמָּנוּת הַמַּרְהִיבָה הַיּוֹצֶרֶת תְּמוּנָה יָפָה מִנִגּוּדִים דַּוְקָא.
הַאִם אֵין זֹאת אֻמָּנוּת?
הַבָּא לִלְמֹד בְּבֵית הַסֵּפֶר שֶׁל הַחַיִּים בְּשִׁטְחִיּוּת, יְגַלֶּה עַד מְהֵרָה שֶׁהָעִנְיָנִים דּוֹרְשִׁים אֶת תְּשׂוּמֶת לִבּוֹ יוֹתֵר מִכְּפִי שֶּׁדִּמָּה, לִחְיוֹת לְצִדּוֹ שֶׁל הָאַחֵר, הַשּׁוֹנֶה, הַצָּרִיךְ... וּמַמָּשׁ כָּל הַחַיִּים, לְלֹא תְּבוּנָה מַעֲמִיקָה "אֵיךְ עוֹשִׂים אֶת זֶה", תָּבִיא מַהֵר מְאֹד אֶת הַחַיִּים הַלְלוּ לְבִלְתִּי נְעִימִים בַּעֲלִיל.
יוֹדְעִים אֲנַחְנוּ, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָטַע בָּנוּ 'דַּעַת וְרָצוֹן' לִהְיוֹת טוֹבִים [הָאֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם יָשָׁר (קֹהֶלֶת ז, כט)]. עִם שְׁנֵי אֵלּוּ אֲנַחְנוּ נִכְנָסִים לְשַׁעֲרֵי הַלִּמּוּד הַמַּעֲמִיק בְּמַעֲרֶכֶת הַחַיִּים, שֶׁנִּדְרַשְׁנוּ לָהּ עַל יְדֵי מִי אֲשֶׁר שִׁדֵּךְ בֵּין אָדָם וְחַוָּה וְהוֹשִׁיבָם בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם. אִם לֹא נַשְׁקִיעַ מִזְּמַנֵּינוּ כְּדֵי לַהֲגוֹת בְּאוֹתוֹ רָצוֹן עֶלְיוֹן וּמַשְׁמָעוּתוֹ לְגַבֵּינוּ, הֲרֵי שֶׁאָנוּ אֻמָּנִים הַבְּטֵלִים מִמְּלַאכְתָּם, שֶׁעֲתִידִים לִתֵּן אֶת הַדִּין עַל הַמֶּחְדָּל (וּבְמִקְרֶה שֶׁלָּנוּ – נָחוּשׁ אֶת טָעֲמָה שֶׁל הַהַזְנָחָה בְּהֶמְשֵׁךְ הַחַיִּים) וְנִמְצֵאנוּ מַפְסִידִים אֶת הָאֹשֶׁר הַמְחַכֶּה לָנוּ מֵעֵבֶר לַפִּנָּה.
מַה טוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת בְּנֵי זוּג גַּם יָחַד, לְעִתִּים, כְּדֵי לְרַעֲנֵן אֶת הָאֻמָּנוּת הַזֹּאת, לְנַעֵר אֶת אֲבַק הַשְּׁחִיקָה מֵעָלֶיהָ, הַזּוּגִיּוּת הַזֹּאת הִיא תַּפְקִיד וּמַטָּרָה בַּחַיִּים, מִלְּבַד עצמיותה הִיא גַּם מַשְׁלִיכָה עַל כָּל סֵדֶר הַיּוֹם וְנַפְתּוּלֵי הַחַיִּים הָאֲחֵרִים. אֵין אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁל מַה בְּכָךְ – אֵלּוּ הֵם עִקָּרֵי הַחַיִּים, שמתומצתים בִּשְׁתֵּי מִלִּים פְּשׁוּטוֹת: "לִחְיוֹת נָכוֹן", וְכָאָמוּר, הַיְכוֹלוֹת לְהַעֲצִים אֶת אֹשֶׁר הַנִּשּׂוּאִין – הֵן נִרְכָּשׁוֹת וְאֶפְשָׁרִיּוֹת לְיִשּׂוּם, בְּהַצְלָחָה!
