דונלד וויניקוט היה פסיכואנליטיקאי אנגלי אשר תבע את המונח "אמא טובה דיה", בניגוד ל- "אמא מושלמת" כפי שהתקבל מתורתה של מלאני קליין. האמא הטובה דיה היא אמא המסוכרנת עם תינוקה, קוראת את רמזיו ומספקת את צרכיו בעיתוי ובמינון הנכון, היא יודעת מתי התינוק הרך זקוק לשקט ומתי לחיבוק חם.
אפשר לומר כי "אמא טובה דיה" היא האמא השואפת להיות "אימא מושלמת", אך בפועל אנו יודעים שאין באמת אמא מושלמת שאינה מאכזבת לעולם את תינוקה. "וויניקוט הביא בחשבון" - מסבירה הפסיכולוגית הקלינית, רוני פרישוף - "ששום הורה לא יכול לעשות את מלאכת ההורות בלי לשגות אף פעם בפירוש הרצונות של התינוק או בהיענות לצרכים שלו. אם התינוק יקבל כל הזמן את כל מה שהוא הוזה עליו ואם האמא תדע תמיד לפרש במדויק את כל רצונותיו, התינוק לא ילמד להבין שיש מציאות שמעבר לו, ולכן גם ל'משגים' הקטנים האלה או 'הפספוסים' - יש תפקיד חשוב ומשמעותי בהתפתחותו".
ישנם נשים שביודען כי בהתמסרותן לילדיהן מחזקות בו את האמון הבסיסי בעצמו ובבני אדם, חשות רגשות אשמה על כך שאינן מספקות את צרכי הילד בשלמות ובעצם גורמות לו "לתסכולים" שונים. על פי וויניקוט על האמא לדעת כי "תסכולים" אלו הם חלק ממערכת ההתפתחות של הילד, וכי "האמא הטובה דיה" היא "האמא המושלמת" שמפתחת אצל הילד תחושת אימון בסיסית אך מאפשרת לו נפרדות, עצמאות והתמודדות עם כישלונות.
המונח "טוב דיו" הוא מונח העונה על שאיפתנו לשלמות. כולנו שואפים לשלמות בתחומים רבים בחיינו, וזוהי אחת המחויבויות של היהודי ובלשון חז"ל: "חייב כל אדם לומר מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותי, אברהם יצחק ויעקב", אנו יודעים שזוהי שלמות אידיאלית אך השאיפה אליה הכרחית על מנת שנגיע למצב של "טוב דיו" שבו כף המאזניים החיובי יכריע את השלילי, או בהשאלה מתורת וויניקוט "שיהיו יותר חוויות חיוביות".
גם מערכת זוגית היא מערכת שנכון לראות את פסגתה כ"טובה דיה", מאחר ו"זוגיות מושלמת" – זו אשר אין בה וויכוחים וחיכוכים היא זוגיות לא ריאלית. טבעם של הבריות שכשם שפרצופיהן שונים כך דעותיהם שונות, ואין לך טבעי מכך שבני זוג שהחלו את דרכם - אמנם יתכן בשלב צעיר מאוד במעגל חייהם אך בהחלט - לאחר שכל אחד עבר לבדו כברת דרך משמעותית בכור ההיתוך ההתפתחותי, יתבוננו על המציאות לעתים באור שונה ומן הסתם אף יגררו לוויכוחים בעקבות כך. זוהי תופעה המגלה על בריאותם ויציבותם המנטאלית של בני הזוג.
"זוגיות מושלמת" היא מקור השראה בשאיפת בני הזוג על מנת שיצליחו להפיק "זוגיות טובה דיה". בזוגיות "טובה דיה" בני הזוג מתווכחים בנושאים שונים ומגוונים, מהם נושאים טריויאליים כגון: איפה נעשה את החג או מה כדאי לקנות קודם. ומהם נושאים מהותיים יותר כחינוך הילדים והנהגות הבית. שני בני הזוג המרכיבים את המערכת הזוגית שמוגדרת "טובה דיה" הם מאותו זן של בני הזוג שאינם מצליחים לכונן מערכת כזאת, השוני בניהם הוא לא ביכולות אלא רק בהבאתם לידי ביטוי באופן ניהול המערכת.
בעוד בני זוג בעלי "זוגיות טובה דיה" מצליחים מסיבות שונות להביא לידי ביטוי יכולות אנושיות מסוימות, שבעזרתן יודעים הם כיצד לנהל וויכוח וריב והיאך לסיימו. בני זוג אחרים אינם מצליחים - מסיבות שונות - להביא את אותן יכולות - שבהחלט קיימים בתוכם - לידי ביטוי, ובעקבות כך הוויכוח שביסודו לגיטימי, הופך מהר מאוד למריבה שבה מחיצה אחר מחיצה בגבולות האדם ומוסריותו מתמוטטת, ומכאן המרחב שבו עלולים לשוטט בני הזוג במהלך מריבתם עצום הוא – ובמקרים קיצוניים כאשר דפוס הוויכוח מתמשך והולך ומעמיק ואין יראת ה’ במקום, גובל הדבר אף בפיקוח נפש ממש.
בעצם, זוגיות "טובה דיה" היא זוגיות "מושלמת" כשם שאמא "טובה דיה" היא האמא "המושלמת". וכמו באמהות כך בזוגיות, לא כל התינוקות צריכים את אותם דברים ולא כל האמהות יכולות לתת אותם דברים, הטיבה להגדיר זאת פרישוף: "וויניקוט נותן לגיטימציה להרבה סגנונות של אימהות, אבל מעמיד לאמהות דרישות גבוהות בנוגע למקומן בפיתוח העצמי האמיתי של הילד". כלומר, אין אמא טובה דיה אחת, ישנם סוגים שונים של אמהות טובות דיין, אך המכנה המשותף בין כל הסגנונות הוא קיום מערכת אחת המורכבת ממספר מאפיינים שאותם מונה וויניקוט ושיסודן הענקת צרכים פיזיולוגיים – נפשיים בסיסיים באופן פעיל לילד, תוך כדי התאמת הענקה מבלי שתפגע בפיתוח עצמיותו.
אף בזוגיות "טובה דיה" אין זוגיות טובה דיה אחת, מאחר ולא כל האנשים זקוקים לאותם דברים שעל ידם יסופקו הצרכים הבסיסיים שלהם, וכן ברור גם שלא כל הבריות יכולות להעניק את אותם דברים, ועל כן אין אנו יכולים להצביע על רשימת דברים מפורטת שבהענקתם יגיעו כל בני ובנות האדם לשביעות רצון בזוגיותם. אך בהחלט יש בידנו מאפיינים שהוכחו וודאית ככאלה הנמצאים בכל מערכת זוגית המוגדרת "טובה דיה", ובעצם אלו הן תכונות זוגיות נרכשות, וככאלה וודאי שיש דרך לרכישתן, ובהחלט ניתן ללמוד דרך זו וליישמה בפועל אף באותם נישואין שטיפחו מסגרת מונעת זוגיות "טובה דיה".
