אגודת היועצים ומטפלים במשפחה בישראל

מאמרים

זיווגי אותיות, מילים, שמות ומעשה איש ואשה

ז אלול | 06.09.2011

בס"ד

זיווגים בכלל וזיווגי אותיות בפרט.
אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה [משלי פרק-ג-יג]

האם "נולדנו" לעולם שלם ומתוקן, או להבדיל "נולדנו" לעולם של תיקון והפרדה  *(שבו מוגדרת מראש מטרת הגעתנו  ורק הדרך והאמצעים נתונים בידנו, לטוב ולרע, מתוך תקוה וכוונה כי נבחר בדרך ובאמצעים הטובים שיובילו לזיווגים מתאימים של מין במינו, טוב בטוב וכד' וכולם בחינת זכר ונקבה).

אכן, "מחשבת הבריאה" במקורה הינה מחשבה שלמה של בריאה שלמה ומתוקנת (כלים ראשונים). כאן מופיע מושג "לחם של בושה",
(נהמא דכיסופא).  "ומפני שהמקבל ללא שנותן כלל, יש לו "נהמא דכיסופא", לכך יצר הבורא את האדם טוב ורע, שתהיה לו אפשרות בחירה בין טוב לרע. ואם יבחר בטוב יקבל שכרו, נמצא מקבל שכרו כגמול על עבודה ולא כמתנה, ובזה לא ירגיש "נהמא דכיסופא" (ספר בלבבי משכן אבנה).

שאז נשברו כלים ראשונים ונטמעו הקליפות בכלים מאוחרים. מכאן שמו "עץ הדעת טוב ורע" שמכיל בקרבו טוב ורע ומזמן בחירת הטוב ששכרה בצידה. "ויצמח יהו"ה אלהי"ם מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע" (בראשית ב-ט)
עץ הדעת טוב ורע (הוא העולם בו בחרו אדם וחוה לחיות את חייהם) , הינו שילוב של טוב ורע ועליו לעבור בירור של נטילת הטוב ודחית הרע. כך למעשה נראה העולם לעין המתבונן, טוב ורע. מכאן אנו למדים כי עלינו לפנות לתורה המספקת בידינו את כלי הברירה, להתעמק בהם וללומדם ועל-פיהם לנהוג.

* מותר האדם מהבהמה – שלאדם ניתנו הכלים להבחין בטוב ולבחור אמצעים ודרכים ליישמו (ולהמנע מהליכה בדרך הרע) ואילו לבהמה מוטבעים בה הדרך והכלים והיא "למרבה הפלא" תבחר תמיד בטוב (אם אין אדם מאלצה ללכת בדרך הרעה. כמו סוס הניצב בפני תהום ולעולם לא יקפוץ, אלא אם כן אדם רוכב על גבו ומאלצו לקפוץ. או חמור שגם אם ירכוב עליו אדם, לא יקפוץ לתהום לעולם).
וכמאמר שלמה המלך ע"ה "ומותר האדם מהבהמה אין" ואפשר לפרש כי אין האדם משתמש במותר שהעניק לו הקב"ה להבחין בין הטוב לרע ולעשות הטוב (שהוא ע"פ שהע"ה לחיות בשמחה ולעשות טוב. קהלת ג- יב : "ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו").

לאחר שבררנו את הטוב, המשימה הבאה הניצבת בפנינו הינה זיווג זיווגים, שכן טבעם של הטוב ושל הרע להבדיל, הינו הרצון להתחבר למשלים, או למקור כוח/אור/קדושה וכד'. ** בהמשך נוכל להווכח כי השלם בעולמנו "לוקה בשלמותו" מאחר ואינו מאפשר זיווג ותיקון, שהם מטרת עולמנו. 

יוצא כי "הטוב" עשוי שניים (שתי צלעות – בראשית ב-כא : ויפל יהו"ה אלהי"ם תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה: שם כב :  ויבן יהו"ה אלהי"ם את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם ) שע"פ רוב מופרדים והם "זכר ונקבה", "גבוה ונמוך", "חיובי ושלילי" וכד'. ומצוותם להזדווג שני החלקים וליצור השלם ונמנע "נהמא דכיסופא".

הזוגות בבריאה :
השמים והארץ, תהו ובהו, אור וחושך, יום ולילה, מים עליונים ומים תחתונים, ארץ וימים, והמאור הגדל המאור הקטן, אדם – זכר ונקבה, ששה ימים ויום השביעי, אדם ואדמה, עץ החיים ועץ הדעת טוב ורע, בתוך הגן ולהפך.
שם כז : ויברא אלהי"ם את האדם בצלמו בצלם אלהי"ם ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם:

זהר הקדוש ויקרא מב – עב : אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ. מַהוּ כְּנֶגְדּוֹ, לָקֳבֵל אַנְפּוֹי, לְאִתְדַּבְּקָא דָּא בְּדָא אַנְפִּין בְּאַנְפִּין, מָה עֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, נָסַר לֵיהּ וְנָטִיל נוּקְבָּא מִנֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ב) וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעוֹתָיו. מַהוּ אַחַת. דָּא נוּקְבָּא דִּילֵיהּ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שיר השירים ו) אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי. וַיְבִיאֶהָ אֶל הָאָדָם, אַתְקִין לָהּ כְּכַלָּה וְאַיְיתֵי לָהּ לְמֶהֱוִי לָקֳבֵיל אַנְפּוֹי נְהִירִין אַנְפִּין בְּאַנְפִּין. וּבְעוֹד דְּהֲוָה מִתְדַּבְּקָא נוּקְבָּא בְּסִטְרוֹי, הֲוָה הָאָדָם לְבַדּוֹ. לְבָתַר, סְלִיקוּ תְּרֵין, וְקָמוּ שֶׁבַע כַּחֲדָא.

שם כד : על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד:
בראשית ה - ב : זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם :

באשר לאדם : הנקרא אדם בפי ה' (אדם בגימ' 45 כשם הוי"ה במילוי אלפין), עשוי זכר ונקבה כאחד ופניהם פונים החוצה. ואין הם יכולים להשתדל לזוגיותם. מה עשה הקב"ה "נסר ליה ונטיל נוקבה מניה" – פרוש : ניסר אותו (ממש באמצע א.ז.) ולקח את הנקבה ממנו. "אחת מצלעותיו", שע"פ הז"הק ניסרו הקב"ה לשתי צלעות (לא אלה שבבית החזה שלנו, שאם כך היה הדבר, שהרי לגבר היה מספר צלעות שונה בין ימין לשמאל) והצלע האחת מתוך השתיים שנלקחה היתה האשה. יוצא אם כן כי בעולמנו העכשווי אדם הינו צרוף של זכר ונקבה, משמע זוג. שאם זכו שכינה ביניהם (י"ה) , לא זכו, אש ביניהם (טול אות י' מאיש ואות ה' מאשה).

משמעות שם הזיווג :
התהליך  : בראשית א – ג' "ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור" ד'  "וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך"  ה' "ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" .
א. העשיה (ויאמר אלקים).   ב. ההבדלה בין שני החלקים (ויבדל אלקים).   ג. קריאה בשם (ויקרא אלקים).
    התהליך שלעיל, הינו דרכו של הקב"ה, ואולם דרכו של האדם נבדלת בכך שראשית עשיתו הינה קריאה בשם (התעוררות הרצון לדבר).
    שלב העשיה הבא הינו עשיה משולבת בהבדלה (הטוב והרע שלובים כיחידה אחת – ושגור בפינו המאמר "היתרון שבדבר והחסרון שבו"
    או לחילופין "מצד אחד זה..... ומצד שני זה......."). האמונה בשם והליכה בדרכו מביאה את האדם להבנה כי הכל מקורו בטוב וסופו בטוב,
   כך בחירה בטוב אוצרת בחובה רק טוב, בין שהוא נראה לעין ומושג בשכל ובין שאינו כן. ידיעה זאת מביאתו לחיים בשמחה מתמדת
   ובביטחון בה'. וכך מבטא השם המוקנה לעשיה רק פן טוב (שמות כמו "לא תרצח", "כבד את אביך ואת אמך", "הוכח תוכיח..." וכך כל
   תרי"ג המצוות על תולדותיהם.

השם הניתן לעשיה מגדיר את טיב העשיה ומהותה, את השקפת העושה או המבקר על העשיה ותוצאותיה, על התועלת הגלומה בה לצד ה"נזק" שהיא מסבה.  למרבה הצער, מעט מאוד מחשבה (באופן יחסי לכלל האנרגיה המושקעת באותה העשיה ) מושקעת בהענקת השם ובהגדרות הנלוות לשם (לכתחילה ובדיעבד).
המילה העברית אות משומשת לעיתים קרובות במקום המילה תיו. שכן אות הינה כלי לנשיאת האור האלוקי (הספירות) כדברי רבי משה קורדובירו, הרמ"ק שלהלן :
רמ"ק על ס.יצירה : הענין הוא כי האותיות הם כלי לקבל הרוחניות והיכל שבו משכן הקדושה, כמו שהארכנו בספ"ר במקומות רבים, וזה מפני היות בו בצורתו ומספרו ועניינו ומבטאו ומלואו רמז אל האצילות והרוחניות הנרמז השוכן בו. ולכך בהיות האדם מבטא בשפתיו יתנועע ויפעול הרוחניות ההוא לסבה ידועה פי' שם בשער הכוונה. אבל עם כל זה שיש אל האות מקום הרכבה אל האצילות והרוחניות, עם כל זה ימצאו אותיות שוות משונות בעניינם ורוחנייותם. והעד על זה ה' אחרונה שבשם שאין קדושתה חמורה כקדושת ה' ראשונה. וכן בדברים רבים זולת אלו. והטעם הכל לפי כוונת הכותב. וכן גדולה מזו אמרו ז"ל בגמ' היה צריך לכתוב השם וחשב לכתוב יהודה וטעה וכתב השם אינו קדוש ונמחק, והרי הוא השם במקום הראוי לו ועם כל זה אינו קדוש ונמחק אף אם האותיות ראויות והגונות אל האצילות והרוחניות עם כל זה לא שרתה עליהן רוח הקדש מפני שלא הזמינום לכך. ואף בזה האותיות כ"ב כשנבראו בסוד י"ב פשוטות היו האותיות יה"ו שוות ברוחנייותם אל שאר האותיות, מפני שעדין לא קבען אל הרוחניות כותבן שהוא הממציא הכל, עד אחר שנמצאו לחוץ קבען בשמו הגדול - פירוש יש שם קטן ושם גדול, שמות קטנים הם אל אלהים וכיוצא שהרמז שלהם בספירה אחת ואינם כוללות כי אם מדה מן המדות שהוא חלק עשירי מהשם הגדול, כי ספירותיו הם שמו כענין שהשם שעל ידו קוראים בעל השם, אוף הכא נמי אין סוף בעל השם ספירותיו הם שמו. ושם בן [ארבע] כולל שמו הגדול דהיינו כלל ספירותיו כולן. ולכך אמר בשמו הגדול. וענין קבען - ירצה שיהיו כוללות כל האצילות כולו, ומקום שיוזכרו אותיות אלו או יוסתמו, שם יוכללו כל הנאצלים :
אות בלשון הקודש יוצרת כוחות הפועלים ומתגלגלים : "מות וחיים ביד לשון ואהביה יאכל פריה" משלי יח-כא
כל אות כוח עשיתה כמילה : א- אל"ף, ב- בי"ת, ג- גימ"לי- יו"ד, ש- שי"ן וכך הלאה.
קל וחומר צרוף של שתי אותיות (כל צרוף של שתי אותיות יוצר קבוצת כוח, חלק מהצרופים מוכרים לנו וידועה משמעותם וחלק נותר עלום מאיתנו).
נפסח על משמעות וסוד האותיות, כל אחת בפני עצמה (תוכן המופיע במאמרים אחרים) ונעבור במחילה מכב' לברר את נושא זיווגי האותיות, שהינם שורשי המילים והשמות  (שורשים ראשוניים) .

זיווגי אותיות, המקור
מובא חלקית מפרוש הרמ"ק על ס.יצירה :
(ז) כ"ב אותיות יסוד קבועות בגלגל ברל"א שערים, חזר גלגל פנים ואחור, סימן לדבר אין בטובה למעלה מענ"ג ואין ברעה למטה מנג"ע:
....... והם רל"א שערים פנים, דהיינו א"ב ב"ג וכן ראש כל אות על המשתתפת אליה כענין א' ראש המשתתפת עם כל האותיות והיא ראש להם. אמנם יש עוד רל"א שערים אחרים, והם אלו ממש אלא שהאות למטה מהמשתתפת אליה, כענין זה ב"א ג"א ד"א, יורה על האחור כענין היפוך שם בן ד' כזה הוה"י שפירש הרשב"י ע"ה שהוא אחור, מפני היות התחתון גובר על העליון, בענין שכמו שהם רל"א פנים הם רל"א אחור. ועתה אצייר לוח של רל"א פנים, ואלו הן:
כ"א - אב אג אד אה או אז אח אט אי אכ אל אמ אנ אס אע אפ אצ אק אר אש את :
כ' - בג בד בה בו בז בח בט בי בכ בל במ בנ בס בע בפ בצ בק בר בש בת :
י"ט - גד גה גו גז גח גט גי גכ גל גמ גנ גס גע גפ גצ גק גר גש גת :
י"ח - דה דו דז דח דט די דכ דל דמ דנ דס דע דפ דצ דק דר דש דת :
י"ז - הו הז הח הט הי הכ הל המ הנ הס הע הפ הצ הק הר הש הת :
י"ו - וז וח וט וי וכ ול ומ ונ וס וע ופ וצ וק ור וש ות :
ט"ו - זח זט זי זכ זל זמ זנ זס זע זפ זצ זק זר זש זת :
י"ד - חט חי חכ חל חמ חנ חס חע חפ חצ חק חר חש חת :
י"ג - טי טכ טל טמ טנ טס טע טפ טצ טק טר טש טת :
י"ב - יכ יל ימ ינ יס יע יפ יצ יק יר יש ית :
י"א - כל כמ כנ כס כע כפ כצ כק כר כש כת :
י' - למ לנ לס לע לפ לצ לק לר לש לת :
ט' - מנ מס מע מפ מצ מק מר מש מת :
ח' - נס נע נפ נצ נק נר נש נת :
ז' - סע ספ סצ סק סר סש שת :
ו' - עפ עצ עק ער עש עת :
ה' - פצ פק פר פש פת :
ד' - צק צר צש צת :
ג' - קר קש קת :
ב' - רש רת :
א' – שת :

 


ואלו הן רל"א שערים אחור :
כ"א -  בא גא דא הא וא זא חא טא יא כא לא מא נא סא עא פא צא קא רא שא תא :
כ' - גב דב הב וב זב חב טב יב כב לב מב נב סב עב פב צב קב רב שב תב :
י"ט - דג הג וג זג חג טג יג כג לג מג נג סג עג פג צג קג רג שג תג :
י"ח הד וד זד חד טד יד כד לד מד נד סד עד פד צד קד רד שד תד :
י"ז - וה זה חה טה יה כה לה מה נה סה עה פה צה קה רה שה תה :
י"ו - זו חו טו יו כו לו מו נו סו עו פו צו קו רו שו תו :
ט"ו - חז טז יז כז לז מז נז סז עז פז צז קז רז שז תז :
י"ד - טח יח כח כל מח נח סח עח פח צח קח רח שח תח :
י"ג - יט כט לט מט נט סט עט פט צט קט רט שט תט :
י"ב - כי לי מי ני סי עי פי צי קי רי שי תי :
י"א - לכ מכ נכ סכ עכ פכ צכ קכ רכ שכ תכ :
י' - מל נל סל על פל צל קל רל של תל :
ט' - נמ סמ עמ פמ צמ קמ רמ שמ תמ :
ח' - סנ ענ פנ צנ קנ רנ שנ תנ :
ז' - עס פס צס קס רס שס תס :
ו' - פע צע קע רע שע קע :
ה' - צפ קפ רפ שפ תפ :
ד' - קצ רצ שצ תצ :
ג' - רק שק תק :
ב' - שר תר :
א' – ת :

ואמר סימן לדבר וכו' - כי לפי צירוף האותיות כן יהיה בהם כח לבנות או להרוס. ויראה סימן לדבר זה אותיות ענ"ג שמלה זו יורה טובה, וכאשר נהפכהו יורה נג"ע שאין למטה ממנו. וענין ענ"ג נודע שהוא עד"ן נה"ר ג"ן דהיינו עדן כתר, נהר חכמה, גן בינה שבה נטיעות כל האצילות. או עדן חכמה, נהר בינה, גן שבע מדות. ונגע היא קליפה קשה מהקליפות שעליה נאמר ונגע לא יקרב באהליך:

ואולם בטעם גלגול האותיות כך נאמר כי בחסד הוא סוד אלפא ביתא אחת, ובגבורה אלפא ביתא שנית, והם כלם ביושר בת"ת מצד שניהם. והוא הנקרא גלגול ודאי בלי ספק כאשר נבאר, מפני שבו סוד גלגל הקף שש קצוות והוא נקודת המרכז. והנה יתגלגלו כ"ב פעמים כ"ב אותיות שבשני הגלגלים דהיינו ימין חסד ושמאל גבורה, יפעלו כ"ב ימיניים פנים וכ"ב שמאליים גבורה, ובהתגבר הגלגל בי"א תנועות נסיעות ראשונות ראש האלפא ביתות הפנים גוברים, שהם מא"ב ב"ג עד ר"ש ש"ת, ואין מהאחור אלא א' לבד שהוא ת"א. ובחזור הגלגל נסיעה שנית דהיינו א"ג ב"ד וכו' עד ק"ש ר"ת גדל האחור מדרגה שנית והיא ש"א ת"ב. וכן הולך וגדל האחור ומתמעט עד שהם י"א פנים וי"א אחור בנסיעת י"א שהיא א"כ כ"ל עד כ"ש ל"ת פנים מ"א נ"ב עד ש"ט ת"י אחור, וכן מכאן ואילך עד היות הפנים מתמעטין והם א"ת לבד והאחור כ"א שער, והיינו ב"א ג"ב עד ש"ר ת"ש, כשזה עולה זה יורד וכשזה יורד זה עולה כענין המשקל. והם סוד תפארת מצד החסד פנים, ת"ת מצד הגבורה אחור. והיינו מצד החסד רחמים ענ"ג, מצד השמאל גבורה דין נג"ע. וזהו סוד רל"א שערים. ואפשר שזהו סימן י"ש רל"א שבמלת ישראל. ואין ספק שבסוד הפנים הוא הבנין בסוד אמרתי עולם חסד יבנה, ובסוד האחור הוא ההריסה בסוד עולם תהו מצד הגבורה כדפירשו בתיקונים, עד שכאשר ירצה לברוא יהיה גלגול האותיות א' עם כלן וכלן עם א', וכן ב' עם כלן וכלן עם ב', בסוד רל"א שערים פנים, וכאשר ירצה לקלקל ולהרוס יהיה גלגול האותיות ברל"א שערים אחור דהיינו א' עם כלן וכלן עם א', וכן ב' עם כלן וכלן עם ב' מצד האחור בסוד רל"א שערים אחור. ועוד נוסיף לקח בזה בס"ד. ובזה נתבארה משנה זו בס"ד:
עד כאן דברי הרמ"ק זצוק"ל.

כפי שכבר צינתי לעיל, רבים מהצרופים (רל"א צרופי פנים ורל"א צרופי אחור, סה"כ תס"ב צרופים – 462) עלומים כיום מאיתנו
ואולם כולם ניתנו ביד משה רע"ה בהר סיני. חלקם בשימוש גם כיום בלשון העכשווית "המודרנית" וחלקם ישוב בע"ה בבוא משיח צדקנו.

 

דוגמא :
"ויאמר יהו"ה אלהי"ם לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו" בראשית ב-יח.
לבדו – שורש ראשוני בד . בד = ענף

דוגמא :
שורש ראשוני צר .
צורה, צור"ר -  צרור, צורך, צרוף, צר"ה.

דוגמא :
"תוכו כברו"
כברו – שורש ראשוני בר . בר = חוץ
ברא, בריאות, ברירה, ברית, ברח.
ס. צירופי אותיות ( על "תוכו כברו" – פנים ואחור ):
..... הנה הפנים והאחור של האותיות כברו, הוא שם הוי"ה ב"ה. ואותיות הפנמיות של תוכו הוא ג"כ שם הוי"ה. לזה אמרו כל מי שאין תוכו כברו אל יכנוס לבית המדרש. ואם תצרף אותיות הפנימיות של תוכו לאותיות הפנימיות של כברו נעשה כברו.  ואם תצרף שאר האותיות העומדים בחוץ נעשה אותיות תוכו. וזה שמדייק בזהר הקדוש בדיוקנא דקב"ה דאיהו תוכו ושכינתיה ברו איהו תוכו מלגיו ואיהו ברו ולא אשתניאות איהו מלבר מההוא דלגיו וכולא חד וזה יחודו ואחדותו יתברך שמו.

רואים אנו בדוגמא דלעיל, את עומק לשון הקודש והכוחות הפועלים בה בעוצמות אין סוף, באימרה פשוטה ודלת עומק למראית עין.

זיווגים אם-כן הינם מהות קיומנו ועשיתנו בעולם הזה. זיווג חייו של האדם הינו ברית הנישואין. ואם בשורשים עסקינן, הרי שורש נישואין הינו נשא, משמע בני הזוג בעשיתם "הגשמית" נישאים אל על לעולמות רוחניים גבוהים וכפי עשייתם בזיווג התחתון, כך נבנים עולמות עליונים ומתקנים ומזדווגים.

הזכרנו בראשית הדברים את אחד הזוגות שבמעשה הבריאה ששת ימי השבוע ויום השבת. והם זיווג אות ו' משם הוי"ה, באות ה' אחרונה.
בכוונת - לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה..... ליחדא שם אות י"ה באות ו"ה ביחודא שלים וגו' . כוונה לזיווג ג' ספירות ראשונות בז' ספירות תחתונות. הכוונה סומכת על כך שכבר נתקיימו זיווגים מוקדמים של אות י' באות ה' (שבו אין לנו שום השגה כלל ועיקר) וזיווג
אות ו' (שש ספירות זעיר אנפין – תפארת) ואות ה' (ספירת מלכות). ויחודא שלים (ליחוד השלם) הוא חיבור עליונים בתחתונים, י"ה באותיות ו"ה (יקו"ק) ועל הכל נאמר "השמים שמים ליהוה והארץ נתן לבני אדם" תהילים קטו-טז.

ישעיה נח-יג : אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי וקראת לשבת ענג לקדוש יהו"ה מכבד וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר: שם יד : אז תתענג על יהו"ה והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי יהוה דבר :

ואיך יכול האדם בע"ה להתענג על ה' ולקיים חלקו בזיווגים העליונים ( ראה להלן "אתערותא דלתתא"), לבנות ולתקן עולמות עליונים ?
זהר הקדוש בראשית פח – עא : אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְּבַר יְיָ אֶל אַבְרָם וְגו'. רַבִּי יְהוּדָה פַּתָח (שיר השירים ז) אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ. הָא אוּקְמוּהָ, אֲבָל בְּאִתְעֲרוּתָא דִלְתַתָּא אִשְׁתְּכַח אִתְעֲרוּתָא לְעֵילָא, דְּהָא לָא אִתְעַר לְעֵילָא עַד דְּאִתְעַר לְתַתָּא. וּבִרְכָאן דִּלְעֵילָא לָא מִשְׁתַּכְּחֵי אֶלָּא בַּמֶה דְּאִית בֵּיהּ מַמָּשָׁא וְלָאו אִיהוּ רֵיקַנְיָא.

 על משנה כתובות ת-ט :
ר"ע מב : ואוכלת עמו לילי שבת . אע''ג דבכל שאר הימים יכול לתת מזונותיה על ידי שליש אם ירצה , בליל שבת שהוא ליל עונה :
עיקר תוי"ט : וסתם לן תנא כמדת תלמיד חכם.  ואפשר נמי שמצד עונג שבת מחויבת העונה בו לכל אדם  :

הנה כי-כן, ראינו כיצד ניתן "להגשים" זיווג אותיות י' וה' משם הוי"ה ע"י מעשה, שהוא זיווג מקודש של דוכרא בנוקבא (של איש ואשה),
של ששת ימי השבוע ביום השביעי ושל זעיר אנפין בנוקבה (מלכות). והם כולם קודשא בריך הוא ושכינתיה – ה' אלקינו ה' אחד.

שנזכה בע"ה לביאת משיח צדקנו בן דוד במהרה בימינו.
אורי"ה.

מאמרים אחרים

טיפים לליל הסדר

4 טיפים לעבור את ליל הסדר בצורה הטובה ביותר

טיפול גופני נפשי בטראומה מינית

מהי טראומה מינית, מהם סימפטומים אופיינים לטראומה וכיצד בעזרת טיפול גופני נפשי ניתן לסייע במקום שהמילים נגמרות והגוף מתחיל

פעוטות = לא מנומסים

המאמר מציף את הקושי של פעוטות לשתף קשיים, ונותן פתרונות מעשיים להורים כיצד לעזור ולהקל על ילדם בהתמודדות עם הסתגלות קושי ופחד.

תחושותיהם וחוויותיהם של ילדים לנוכח הגירושין של הוריהם.

הליך גישור בגירושין מצמצם פגיעה בילדים

זכות אישה בכתובה

אני ייצגתי אישה זו בבית הדין הרבני תל אביב, אישה זו זכתה במלוא כתובתה.

תפקידים במשפחה

תפקידים במשפחה

קשה לי להחליט..

קשה לי להחליט.. מאמר הנותן מענה למתקשים בקבלת החלטות (לבנות הנעורים)

משדרת בטחון

משדרת בטחון.. בנושא: בטחון עצמי (לבנות הנעורים)

מה זה קאוצ'ינג

תמונת חיי.. מה זה קאוצ'ינג? הסבר

לשנות הרגש

לשנות הרגש.. להשתלט על הרגשות שלנו.. (לבנות הנעורים)

פסיכולגית הצבעים

פסיכלוגית הצבעים

סדנת העבודה

סדנת העבודה של ביירון קייטי

שלבים בקשר הזוגי

שלבים בקשר הזוגי

אווירה משפחתית

כולנו מחפשים שלווה, האם אפשר להגיע לאווירה שלווה בבית? במה זה תלוי.

ניהול עסק עצמאי מול רשויות המס

עצמאי העונה על אחת משלושת התנאים הנ"ל נקרא עצמאי שאינו עונה להגדרה הוא מחויב בדמי ביטוח מופחתים אך מאידך אינו זכאי לגמלאות כגון: פגיעה בעבודה ודמי לידה.

ביטוח

למה צריך ביטוח אחריות מקצועית ? מרבית הלקוחות כיום הם בעלי תודעה צרכנית מפותחת העומדים על זכותם לקבל שירות מקצועי ואיכותי כנדרש בשוק תחרותי ואינם מהססים להגיש תביעה כנגד בעל המקצוע החופשי, אם לדעתם נגרם להם נזק על ידו.

מיכל אמיר

אחת התופעות השכיחות ביותר במשפחה המודרנית היא הצבת גבולות לילדים. או נכון יותר חוסר גבולות. הסמכות ההורית שהייתה נהוגה בעבר במשפחה המסורתית אבדה לה והורים רבים מוצאים את נעים בין סמכות יתר להיעדר סמכות.

אין אדם רואה את העולם אלא במשקפי עצמו

הבה נשזור את פרטי חיינו ונראה כיצד האתמול קשור ואף מייצר את המחר,כיצד חוויות מן העבר הרחוק מולידות בנו התנהגויות כאו ועכשיו.

שתוף הילדים בחוויות

שיתוף הילדים בחוויות כיצד נשתף ומה נשתף

כללים לעידוד נכון - הכוח שבעידוד

הכוח שבעידוד כמה חשוב העידוד לאדם ומדוע קשה לעודד וכללים לעידוד נכון

סגנונות הורות - הורים סמכותיים

הורים סמכותיים - כיצד עושים זאת?

רגשי אשם ומצפון מייסר

רגשי אשם ומצפון מייסר - במינון הנכון וללא הגזמות. חסר הוא גרוע, ואף יתר אינו נכון ואף מזיק.

סגנונות הורות - הורים גמישים, ותרנים

נדבר על שלושה סגנונות הורות כשהראשון בהם - הורים גמישים, ותרנים

סגנונות הורות - הורים נוקשים מידי

סגנון נוסף של הורות - הורים נוקשים מידי

טיפול בחרדות ופחדים

מהוא פחד, מהוא מקור הפחד ואיך ניתן לנטרלו

משאבים פנימיים

מהם אמונות ומשאבים פנימיים מהם והיכן הם טמונים

מדריך למשתמש בפסיכותרפיה חלק ב – טיפול בדיבור

מהי פסיכותרפיה? מהו הכלי המרכזי והעיקרי בתהליך הטיפול הנפשי? האם בכלל אפשר לטפל בנפש שאי אפשר לראותה? מה תפקידו העיקרי של המטופל בתהליך, וכיצד עליו להתייחס לפסיכותרפיה רגילה שנראית שונה?

מדריך למשתמש בפסיכותרפיה חלק ג – הנחות שגויות בתפיסת התהליך הטיפולי

חוויה שלילית בטיפול, עלולה לגרום לאנשים הרס נפשי לטווח ארוך, היא עלולה לגדוע מימוש פוטנציאל אישי ולהעמיק אצל אנשים חוסר אמון בזולת ובעצמם, חוויה כזאת שנגרמת בשל כאלה שניסו לעזור אבל לא ידעו לומר "איני יודע", עלולה להרוס זוגות ומשפחות, ולא פעם צריכות לעבור לא מעט שנים, והרבה תפילות וחסדי שמים, על מנת שאנשים יתנו צ'אנס נוסף למערכת האישית והמשפחתית שלהם.

כעסים והתפרצויות זעם אצל ילדים ומתבגרים

"כמה פעמים, הצליחו להוציא אתכם "מדעתכם", עד כדי מצב, בו הרגשתם חסרי שליטה עצמית לחלוטין. התסכול והזעם, התפרצו מתוככם בצורת: כעס נורא, צעקות, צרחות ולעתים אף בבכי".

היחס לכוחות החיים ביהדות

כיצד מתייחסת היהדות לכוחות החיים? מאמר אמוני וחינוכי.

פחד וחרדה ופוביה ומה שבינהם

איך לנטרל פחדים וחרדות, מהם המקורות של אותם רגשות החוסמים אותנו וכלכך מעיבים על חיינו

הכל מתחיל במשפחה

כיצד יתכן שילד מתנהג בבי"ס באלימות ובבית הוא מלאך?

כאן עובדים!!

העולם בו אנו חיים הוא מתנה אלוקית לנשמתנו. אשר ביקשה להנות מעולם "שכולו טוב"-גן העדן"מתוך שכר, ולא ממקום של מתנה, וע"כ ירדה כאן להתמודד עם נסיונות-בכדי להתאמץ, להתגבר, ולהצליח. ירדנו כאן לעולם העבודה.

שלבים ומעברים בחיי הילד

על חשיבות הכנת הילד להתמודד עם מעברים בחייו.

בעין הסערה - על השפעת משברים על חיי הנישואין והמשפחה

הנהר זורם. פכפוך המים מתערבב בקולו עם שירת הציפורים ויוצר סימפוניה שכולה שיר הלל לבריאה. יפה הוא הנוף מסביב. השייטים שלווים בסירתם ונהנים איש מחברתו של רעהו והאווירה רוגעת. לפתע חל מפנה חד. הסירה מיטלטלת ונזרקת בעוצמה אל הסלעים. הנהר שינה פניו והחל שוצף וגועש. מפל מתקרב. האם ישכילו לחתור הם בשניים?

נישואים שניים-תקווה לחיים

יש אהבה בנישואים שניים-תתאמצו ותיוכחו

תקווה לחיים=נישואים שניים

בסיס נישואים שניים =האהבה

תגובות

כל התגובות