אמונות ומשאבים פנימיים
רוב בני האדם מסתובבים בעולם עם אמונות מסוימות הגורמות להם תחושות סבל ומונעות מהם להצליח ואף גרוע מכך, מונעות מהם לנסות להצליח.
אמונות אלו מתקבעות אצל בני האדם משחר ילדותם. כשאימא אומרת לילד שלה, העושה את צעדיו הראשונים "חמוד שלי תזהר לא ליפול", התינוק מבין שלא כדאי ליפול, או שאסור ליפול, ונפילה יכולה להיות מסוכנת ונוראית ויכולה לאכזב את אימא!!!
זה נשמע אבסורד, זה נשמע תמוהה אך כך נטמעות אמונות אצל בני האדם. לעתים הם שם רק בגלל דברים ששמענו. לעתים הם שם רק בגלל שאנשים קרובים לנו חוו אותם. ולפעמים הם שם כי אנשים קרובים לנו מאמינים בכך.
חוויות שבני האדם חווים בעצמם גם הם הופכים לאמונות לעיתים אמונות טובות ומחזקות ולעתים הופכים לאמונות קשות ומגבילות כאלו שאם ישתנו ימנעו מאתנו-בני האדם לנסות ולחוות דברים ולעשות דברים ולהניע את עצמינו מלהצליח.
אז מה עושים עם אמונות אלו? מה כדאי שנעשה עם אמונות שאנו מגלים שעד עתה מנעו מאתנו להתנהל אחרת, בהצלחה יתרה?
נחזור לכך. אך ראשית כדאי לפני לדבר על "משאבים פנימיים".
לכל אחד מאתנו יכולות. רובנו לא מודעים ליכולות אלו. הן צצות במקרים מסוימים כדי לעזור לנו להתנהל בחיים. לעיתים הם מתפרצים מאתנו בלי שנדע על קיומם ולעתים הם שם בפנים חבויים ומחכים שמישהו יבין שהם שם - מחכים שנתניע אותם.
ככל שנמהר ונתוודע ליכולות אלו. ככל שנתמש בהם ונשכלל אותם, ככל שנרחיב את יריעת הרחב השימוש בהם. זה אומר שאנו מנצלים את המשאבים שלנו כמעט בניצול מקסימלי. הווה אומר שאנו מצוינים במה שאנו עושים. גישת ה-NLP נוצרה ע"י דגום אנשים המשכילים לעשות זאת.
מצאו כי אנשים שמבינים ש"אמונות מגבילות" מנהלים את רובנו. מנהלים את החיים שלנו כשמראש המציאות שלנו "מעוותת" "מוכללת" "מושמטת" ואם אנו רוצים לנצח משהו בחיים שלנו כדאי וראוי כי נאמין רק במה שעושה לנו באמת טוב ואפקטיבי לנו.
* כדי שהמוח שלנו יהיה מסוגל לקלוט את כל האינפורמציה שהעיניים שלנו רואות, זה מחייב אותו אותו לעבוד בשלוש מקצים שונים:
הכללה, השמטה, עיוות.
נניח שהמוח שלנו עשוי ממגירות שונות, מן הסתם כרגע בזמן מסוים יש מספר מסוים של מגירות. אם העין רואה אינפורמציה חדשה והיא צריכה לתרגם זאת באופן מסוים ולהכניסה כקלט למגירה מסוימת. המוח שלנו יבצע הכללה כדי להכניס את האינפורמציה הזו למגירה מסוימת. :כל הגברים נראים כך(דוגמה מוקצנת): שיער קצוץ, בטן, גבות עבות כל גבר אוטומטית ייכנס לתוך מגירה זו- האם זה אומר שכל הגברים הם בעלי כרס ועם גבות עבות?! לפי מוחנו- כן. במציאות - ממש לא!
השמטה היא בעצם בעיה פיזית של תרגום מידע העין שרואה את האינפורמציה ומסוגלת לקלוט רק מספר מסוים של ביטים לדקת צפייה. מה שאומר שמה שהעין שלנו תקלוט באופן פיזי יתורגם למוחנו בצורה מעוותת ולו רק משום שהעין לא תצליח לראות את הכל. אם נקראה דרכנו למקום תאונת דרכים הדבר הראשון שאני אראה : נזק למכוניות, משהו אחר יראה את האמבולנס עם אורותיו, ומישהו אחר יראה את הפצוע נישא על גבי אלונקה. גם אם בסופו של דבר אנחנו נסרוק את כל האירוע. האירוע הוא דינמי וכשנעביר את ראשי לכיוון הפצוע הוא כבר ייכנס לאמבולנס וכנראה שלא אצליח לראותו . ז"א, האירוע תורגם אצלי בצורה חלקית בלבד ולכן בחוויה הפרטית שלי המכוניות המרוסקת והחלון המנופץ הם אלו שהותירו בעיניי את חומרת המצב מה שבעיניי האחר חומרת המצב תוחלט ע"י סריקה על האדם הפצוע שאנשי מד"א טיפלו בו.
בעיוות אינפורמציה, מדובר אותם חלקיקי ביטים שתורגמו אצלנו בראש. במידע מוכלל ובחלקו מושמט ובסופו, כשייכנס למגירה המסוימת והספציפית היא גם תעבור סוג של עיוות לאותה אינפורמציה ראשונית שנקלטה בתחילת הדרך.
מה שברור ממידע זה, לעולם תהה המציאות שלנו(המפה האישית שלנו) שונה ממציאות השטח(המציאות בשטח).
כשאנו מבינים ומקבלים זאת, אנחנו יכולים לעשות מספר דברים:
א. להמשיך כאילו לא הבנו כלום, ולהתנהל כמו פעם. כשאנו מבינים משהו ולא לוקחים בחשבון שיש "מציאות" נוספת אחרת ושונה. גם בשטח וגם מציאות שונה שנתפסת אצל האחר.
ב. להבין מראש ולכן גם להתנהל בצורה אפקטיבית. כשאנחנו יודעים שיש מציאות אחרת(בשטח) ויש אנשים שהמציאות אצלם נתפסת במצורה אחרת. ללמוד איך להיות מספיק ערניים וללמוד איך אחרים חושבים. ובסופו של דבר, לאמץ תגובה אפקטיבית למצב הנתון.
נפנה רגע למשאבים הפנימים שלנו: היכולות המיוחדים שעמם נולדנו, וכאלו שאמצנו עם השנים. יכולות אלו הנקראים גם המשאבים הפנימיים שלנו. מאפשרים לנו להתנהל בעולם. ברגע שאנו לא ערים אליהם ולא מודעים אליהם. אנחנו לפעמים יכולים למצא את עצמנו מפחדים לנסות לעשות דברים כי אנו בטוחים שאנו לא נצליח לעשותם(אמונות מגבילות). ולכן ברגע "שמניחים על השולחן" את אתם היכולות ואנו כל הזמן מודעים אליהם. הפחד שלא נצליח לא יהיה שם. יהיה ברור לנו שאנו יכולים ומסוגלים כי : אנחנו חכמים, יודעים ללמוד, יש לנו כוח סבל, אנחנו אמתיים, כנים ועוד המון פרמטרים שונים שלא תמיד התייחסנו אליהם ולא השתמשנו בהם כשבאמת היינו זקוקים להם.
היכולת לראות את היכולות הללו. והכוונה איך להשתמש ביכולות הללו. בנוסף לערעור "אמונות מגבילות" וחשיבה חדשה עם הערכות חדשה למצב בו אמונה מופרכת או מופרת. כאן נכנס כל נושא האימון האישי(סדנתי או פרטני).
ככל שהילד צעיר יותר ויכולותיו מתבהרים לפניו בצורה טובה ואיכותית יגדל להיות מצליח ומוביל. ככל שהאמונות המגבילות שערם עם הזמן יעורערו ויתפזרו יוכל התנהל בצורה אמיצה ורחבה יותר. ככל שהגמישות המחשבתית רחבה יותר אפשרויות למציאת פתרון גבוה יותר ולכן בהחלט ניתן לומר בצורה וודאית, כי ההתנהלות לאורך זמן תהיה לאפקטיבית ולממצה יותר.
חשבו על כך, בתור הורה לילד שממש עכשיו החל את צעדיו הראשונים. אנחנו יוצאים מתוך הנחה שהילד שלנו ילך בעתיד(כל הילדים הולכים בסופו של דבר). ולכן כל פעם שהתינוק שלנו ייפול בניסיונותיו ללכת, אנחנו ההורים, נדרבן אותו להמשיך. נפרגן לו על ניסיונותיו ונעודד אותו להמשיך. כל זה משום שברור לנו שלכל הילדים יש יכולת מסוימת בגיל מסוים לקום ולצעוד על רגלם. כל אותם יכולות פנימיים "המשאבים הפנימיים" של הילדים שלנו. יכולים להיות מובנים מאיליהם רק אם נתייחס אליהם כך. ילד שמתקשה להאמין ביכולות שלו ולא רואה זאת, היכולת שלנו כהורה לשמש לו מדריך או להשתמש בעזרתו של "מומחה" בדיוק לדברים הללו.
אני מזמינה אותך ההורה האחראי. ההורה עם הגמישות המחשבתית, ההורה שמאמין בילד שלו ורוצה שמישהו בסך הכל יכוונו נכונה. לתכנית המיוחדת שלנו: "פורצים דרך" . סדנה לפיתוח יכולות מחשבתיות ורגשיות. כאלו שיהפכו את ילדך לבטוח בעצמו, כאלה שיהפכו את ילדך מודע ליכולותיו ולכן תהיה שם "פריצת דרך, משמעותית לחייו מרגע שייכנס לסדנה.
