הורים סמכותיים – סגנון המוביל למשמעת מתוך אהבה
כל עבודת ההורה בחינוך בכלל ובהטלת סמכות בפרט צריכה להיות מבוססת על אמונה בבורא העולם.
ישנם הרבה רגעי ייאוש, ומשבר בחינוך, רגעי אין אונים, אך יש לזכור כי רגעים אלו אינם רגעי כשלון, אלא רגעים בהם ניתן ליצור קשר מיוחד עם הקב"ה, אם רק יורמו העיניים למרום, הקב"ה ישלח את הכוח והחכמה הנחוצים לעת הזאת.
כמו כן צריך שתהיה אמונה בעצמי, שה' הביא אותי לשליחות זו, עם ילדים אלו, וה' נותן לי כוח מידי יום לבצע את תפקידי.
הורה סמכותי מגלה עקביות, גילוי חיבה ואהבה. הם בטוחים בעצמם ומשדרים בטחון לילדם, יש יחס של כבוד לדעותיו של הילד, אפשר לנהל משא ומתן מתוך התחשבות וכבוד. יודעים להציב גבולות ברורים ומסרים ברורים , הם יודעים לתמוך בילדים כשצריך.
הילד מפתח עצמאות וייחודיות, יש לו שמחת חיים ושאיפות להגיע להישגים.
בעל בטחון עצמי, מודע לעצמו ומציאותי.
הורים אלו מבינים שכדי להקל את שמירת הגבולות יש צורך במתן הסברים במידת האפשר, קל יותר לקבל הגבלה כאשר מבינים את הצורך שבה מאשר למלא בעיוורון רשימת כללים ללא מושג מה המטרה.
הסבר מתקבל על הדעת מגביר את האמון בבעל הסמכות.
הורה בעל מודעות וערך עצמי מסוגל להציב גבולות בצורה סמכותית מתוך מתן הסבר ובשיתוף של הילד בלי לפחד על מקומו ומעמדו כהורה.
אם פעם יכלו ההורים לקבוע חוקים וגבולות ללא הסבר כיום המצב שונה.
כיצד עושים זאת?
ניקח לדוגמא נושא של קימה בבוקר. כדי שילדים יקומו בבקר ויתפקדו כמו שצריך, צריכה לכך הכנה מהלילה.
בכל בקר במשפחת לוי יש ויכוחים סביב נושא הקימה, כבר מאוחר, תקומו כבר, אתם תפספסו את ההסעה. וכו'
הילד מרגיש שלקום בזמן זה אחריות של אימא או אבא להעיר אותי, ועד שההורה לא צועק את "הצעקה האחרונה" אני לא קם.
אנו רוצים ללמד את הילד לקחת אחריות על זמן הקימה שלו, זה האחריות שלך לא שלי, אני נמצא כאן כדי לעזור לך אך לא במקומך.
לא אני אמור לכוון את השעון מעורר מהלילה ל-7 בבקר וב-7 בבקר כאשר השעון מצלצל הוא מעיר רק את אותי ההורה...
אם הורה ילמד מהלילה להכין את הילד לכך שאני רוצה לעזור לך לקום בזמן, אך, האחריות היא שלך, אני רק עוזר לך בתוקף סמכותי כהורה. מה יכול לעזור לך? שעון מעורר? שאני אעיר אותך?
הילד חושב ואומר שהוא מעדיף שעון מעורר.
שלב ב'
לשאול באיזה שעה כדאי לכוון את השעון כדי שתספיק להתארגן, - אני משתפת את הילד בהחלטה כדי שהיא תהיה שלו ואז יותר קל לקחת אחריות עליה, מאשר כשאני כהורה מכתיב את דעתי, וקובע בלי להתייעץ ולשתף.
הילד וההורה החליטו על שעה סבירה. מכוונים את השעון לשעה הרצויה.
שלב ג'
ההורה מעודד את הילד – אני בטוח שתצליח לקום בזמן, השעון זה רעיון נפלא. לילה טוב וחלומות נעימים.
הילד הולך לישון בהרגשה שסומכים עלי, שתפו אותי, דאגו לי, אך גם נתנו לי אחריות, אני רוצה להוכיח את עצמי.
לשתף, להתיעץ, לעודד ולכוון. אך לא לעשות במקום.
