כל אחד מאיתנו מרגיש שקולט אנשים בעיניים עצומות, הוא חושב שיכול להעריך אותם בצורה כזו או אחרת, כשאבן הבוחן שלנו היא נסיון חיינו האישי. בסדרת המבואות מבית OXFORD על פסיכולוגיה נכתב: "...אנחנו מתנהגים כפסיכולוגים חובבנים כשאנחנו מביעים דעות על תופעות פסיכולוגיות מורכבות ביותר – כמו, למשל, שטיפת מוח והאם היא משיגה את מטרותיה – או כשאנו מציגים כעובדות את דעותינו בשאלה מדוע אנשים מתנהגים כפי שהם מתנהגים, מדוע הם נעלבים, מה הסיבה לאושרם, או מדוע עזבו בפתאומיות את מקום העבודה שלהם. עד כאן הכל טוב ויפה. אולם ברגע ששני אנשים מבינים את הדברים באופן שונה זה מזה, מתחילות להתעורר בעיות..."
באמרת חז"ל "הוי דן את כל האדם לכף זכות" מונחת הדרישה מהאדם כי עליו להשתחרר מהיותו "פסיכולוג חובבן" המשקיף על מעשה זולתו ומפרשם ודנם על פי נסיון חייו האישי. זוהי דרישה שבצידה אתגר אינטלקטואלי לנסות להבין את עולמו של האחר ממקום אמפתי, מעמיק ומבין יותר. זוהי גם חובה הנגזרת מההבנה כי כשם שפרצופיהן שונים כך דעותיהם שונות, ואין לך מי שדעותיו ודפוסי התנהגותו עוצבו כתבנית תאומה לזולתו, והיאך יכול אדם להשקיף על האחר על פי נסיון חייו האישיים, כאילו היה זה העתק מדויק של תבנית חייו?!
בכל אחד מאיתנו נמצא פסיכולוג חובבן, וכפי שהגדיר זאת מורי פרופ’ עמי שקד “הפסיכולוג הסמוי”. בעזרת המחשבות והרגשות שלנו, ההתנסויות ודרכי הלמידה שעל ידם אנו צוברים מידע על העולם, אנו מפרשים ומנתחים את ההתרחשויות סביבנו, ובדרך כלל יש לנו הסבר “פסיכולוגי” ברור כמעט לכל תופעה אנושית שמתרחשת.
בעזרת תורתינו הפסיכולוגית הנרכשת, מבינים אנו מדוע שכננו לא שילם בזמן את תשלום וועד הבית, ועל פי אותה תורה אנו בונים פרופילים אישיותיים על חברינו ומכרינו כמו גם על אלו שהתראינו איתם לא יותר מפעם אחת או במקרה שאנו לא ממש “מקצועיים” נצטרך פעמיים לפגשם כדי לדעת בדיוק מי הם, ומה הם חושבים, וכיצד מחשבים את צעדיהם.
ועם משנתנו הסדורה, המנתחת - משערת ומאמצת את השערותיה כעובדות מדעיות חד משמעיות, אנו גם נכנסים למסגרת הנישואין. זהו בונוס אדיר לפסיכולוג שבנו, יש לו הזדמנות לממש את חכמתו מידי יום ביומו מסביב לשעון, הוא צופה ומנתח, מסביר ושולל, קובע ומגבה קביעותיו, והכל טוב ויפה, אפילו חכם וקוסם. עד שמגיע הרגע שבו הוא מתחיל להבין שמישהו מערער על קביעותיו הסמכותיות, פתאום מבין הפסיכולוג החובבן - שאינו מודע לחובבנותו, שתחת קורת גג אחת קמה לה עוד מעבדת פסיכולוגיה משוכללת שאף היא צופה, מנתחת ומסבירה בטוב טעם את קביעותיה, אך מה לעשות?! ניתוחיה ומסקנותיה שונות משלו. וכאן מתחילות להתעורר בעיות.
בעיות אלו מתעוררות מאחר וכל פסיכולוג במערכת הנישואין - פסיכולוג הבעל ופסיכולוג האישה, שולל את קביעות עמיתו. דן אינו מקבל כי דינה נפגעה, שהרי על פי כל הנתונים העומדים בפניו ועל פי נסיון מעבדתו במסגרת חייו, אין שום סבירות לפגיעה שכזו. לדן קשה לערער על “חכמתו והבנותיו בנפש האדם” - הוא נלחם על צדקת דרכו “המקצועית”. גם דינה הגיעה למסקנה חד משמעית על סמך מחקר מקיף במשך שנים כי דן אינו מסוגל להשתנות, היא דואגת ליידע את דן בתוצאות מחקרה, כמו שדן מיידע את זוגתו בדבר מחקרו רב השנים על דמותה רבת הפעלים והפעלולים.
דן ודינה הפסיכולוגים מוסמכי עצמם, מרבים לריב ולהתווכח סביב ניתוחים וקביעות מוטעות האחד כלפי השני. הם מייחסים זה לזו, וזו לזה, תכונות ושיוכי אופי המבוססות על תבניות החשיבה - אותם פיתח כל אחד ממרכיבי מערכת הנישואין במשך שנים לפני כניסתו למערכת ולאחריה, ואותם משליך הוא על חציו השני במסגרת המקודשת של הנישואין.
כאשר ירצו דן ודינה להתחבר מחדש, כשיבואו להצמיח ולהפריח את זוגיותם, הם יהיו חייבים להשתחרר מכבלי הפסיכולוג החובבן השוכן בתוכם, זה “הקובע” על סמך “ניסיון חיים והיכרות ארוכה”, כי בן זוגי “אינו יכול להשתנות” או שצפוי שבת זוגתי תתנהג כך כי “היא לקחה זאת מאמא שלה”. לעתים הפרידה מאותם ניתוחים פסיכולוגיים אינה קלה כלל. אך כשרוצים לייעל את מערכת הזוגיות בייעול שאינו קוסמטי בלבד אלא כזה שבא מתוך שינוי מדרגה שניה - עמוק ורציני, אנו חייבים לפתח מוכנות לערער על תורת “הפסיכולוג החובבן” ולעלות מדרגה גבוהה יותר בהבנת נפש האדם. לימוד הדרכים בהתמודדות עם אתגר זה, הוא אחד האתגרים החשובים ביותר שעומדים בפני הזוג במהלך ייעוץ זוגי.
