בעת שעומדים להתחתן יש לבני הזוג לדעת אחד את התכונות של השני בכלל וכמובן אם אפשר גם בפרטות לדעת את התכונות האישיות של כל אחד, דהיינו הרי הולכים לגור ולחיות 2 אנשים ביחד שכל אחד הוא אישיות נפרדת עם כל הרצון לחבר את שני האנשים האלו כאחד, בכל זאת יש לכל אחד את מרחב האישי שהוא פרטי בזה וכן את התכונות המיוחדות לכל אחד ובפרט שמדובר באיש ואישה שכל אחד נבראו בתכונות אחרות וודאי שיש להכירן.
האיש הוא בתכונותיו יותר קר מהאישה ואינו נבהל כ"כ מהרבה דברים שקורה הוא מקבל את הדברים בפרופורציה הנכונה הוא לא ייבהל כ"כ מחתול ועכבר שרצו בין הרגלים וכן הוא לא ייבהל כ"כ מדפיקות באמצע הלילה ולכן צורת התגובה שלו הוא באיפוק, והוא לא יצעק אימאלע מיד על כל דבר, כמובן הוא ייבהל קצת ויהיה בהלם אולם התגובה יהיה באיפוק אולי הוא ייסגר קצת ויכנס למחשבות מה קרה כאן וכו' לעומת זאת האישה נבהלת מהר מאד ותגובתה הוא בהתאם, היא נסערת ונכנסת להיסטריה ויכולה גם לבכות ולדבר הרבה ע"ז, ולפעמים ע"י שהבעל והאישה לא מכירים את התגובות הטבעיות של כל אחד הם לא מפרשים טוב את התגובות של השני וזה יכול לגרום לחיכוכים מיותרים. ולכן בין הבעל ובין האישה צריכים לדעת ולהפנים זאת, ולדוגמא אם האישה חוזרת הביתה ומספרת לבעל על מה שקרה היום בעבודה או בדרך לעבודה והיא היסטרית מזה והבעל לא מתרגש כ"כ ואינו נעשה היסטרי, זה לא מוכח שזה בא בגלל שהיא לא מעניינת אותו ולא איכפת לו ממה שקורה לה אלא מכיוון שהוא גבר וגברים נוטים יותר לקבל את הדברים בלי ההתלהטות ובלא ההתלהבות, ולכן הוא מגיב ככה, כמובן שעל הבעל ללמוד איך כן לקבל את אשתו ואת סיפוריה עם כל ההיסטריה שבזה, הוא צריך ללמוד איך לקבל ואיך להגיב דהיינו שהיא תראה שהוא כן מתפעל ממה שקרה והוא כן מתרגז על מה שקרה וכמו שזה מרגיז אותה כן מרגיז אותו וכן לנסות להרגיש באמת מה שהיא מרגישה. וכן הבעל צריך להבין מה עובר עליה ולהפנים שהיא מגיבה בצורה אחרת אל האירועים ולא לחשוב שכל דבר שהיא נרגזת הוא משום שהיא רוגזת עליו ואינה מרוצה ממנו אלא זה התגובה שלה למאורעות העולם.
