אחד מהדברים שהורים מתמודדים איתם מול הילדים הן הצבת הגבולות הנכונים ובצורה הנכונה.
במאמר זה נדון על הסיבות והצורך שצריכים להציב גבולות לילדים מכמה טעמים.
1. יש דברים ומצבים שהמציאות גורמת להציב להם גבולות כגון אם הם רוצים לעשות דברים מסוכנים כגון לרוץ אל תוך כביש סואן או לשחק בחשמל (כגון להכניס משהו בתקעים המצוי אצל ילדים קטנים, ואצל ילדים גדולים לנסות לחבר חוטים ולעשות כל מיני יצוריים חשמליים שזה הכיף להם בשעתם והם מרגישים גדולים בזה וכן יש להם סיפוק רב בזה שהם מייצרים דברים) ויש צורך להעמיד להם גבולות דהיינו שלא ירצו לכביש בכל עת וכן שלא ישחקו בחשמל בזמן שזה מחובר לחשמל וכן איך מחברים את החיובי לחיובי והשלילי לשלילי וכו' וללא הצבת הגבולות הם פשוט מסוכנים שיכולים לעשות מעשים שיסכנו את חייהם.
2. יש דברים ומצבים שעל אף שאינם מסוכנים , בכל זאת הם לא דברים שאפשר לתת להם לעשות זאת בלי הבחנה כגון דברים שאינם מקובלים בחברה ובתרבות לדוגמה לצעוק במקום הומה אדם ולהשתולל בחנות וברחוב וכדומה שאם לא נציג להם גבולות אנשים לא יקבלו אותם טוב, וכן יש דברים שא"א לתת להם משום סיבה כספית כגון שהם רוצים כל הזמן ממתקים או דברים יקרים ללא גבולות או מבחינה רפואית כגון שהם רוצים דברים שלא בריא להם כגון ילדים שרוצים כל הזמן סוכריות וממתקים או ילדים שצריכים לשמור על דיאטה ואי אפשר לתת להם לעשות מה שבא להם.
3. יש צורך להציב גבולות למען החיים העתידיים שלהם, שללא הגבולות שהוא התחנך בהם הוא יעשה מה שהוא רוצה ותוך זמן קצר הוא יאבד את כספו ואת משפחתו ויתכן שעוד ישב בכלא וכמו שאמרו חכמינו ז"ל אילולי מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו והיינו דצריכים שיהיה אימת המלכות ואימת מערכת האכפה דהיינו המשטרה על האנשים, ואם לא נציג להם גבולות בקטנותם והוא לא יתרגל לחיים שיש שם גבולות הוא לא יוכל להתקיים כך. וכישרצה ללמוד גבולות כשיהיה גדול זה מאד קשה כי ללמד אדם גדול לעשות שינויים בחיים ולהפנים התנהגות אחרת זה קשה פי כמה מהחינוך כשהוא ילד קטן, וכמו עץ כשהוא קטן יכולים לכוון אותו ולסדר אותו שיגדל ישר אבל כשהוא גדול אם נכוון אותו וננסה לסדר את העקמימות שלו הוא יכול להישבר, כן הוא אדם אם תסדר אותו כשהוא קטן שהוא עוד לא מושרש בהתנהוגיותיו הלא טובים הוא עוד יכול להיתכוונן אבל כשהוא גדול שהוא כבר מושרש בדרך החיים שלו ובהתנהגיות הלא סימפטיות שלו והלא טובות, אפילו אם ירצה להשתנות, יהיה לו מאד קשה, יחשוב כל אדם לעצמו על דברים שהוא רוצה להשתנות בחיים שלו וכמה זה קשה לו, וכמו שרואים שיש הייום מקצוענים שמלמדים את האנשים להשתנות כגון אימון וקואצינג' ועם כל זה זה ממש לא קל, על אחת כמה וכמה שאם בן אדם לא יחיה עם הצבת גבולות, שלא יוכל לחיות את החיים שלו כהוגן.
4.בזה שאנו מלמדים את הילד שיש גבולות אנחנו מלמדים ועוזרים לו לקבל עליו עול מלכות שמים שהרי גם התורה מצווה על הרבה דברים מצות עשה ומצוות לא תעשה ולא בכל עת זה פשוט ומובן מאיו ולא בכל עת זה קל לביצוע הן מבחינת כספית והן מבחינת נפשית וגופני וע"י שמלמדים אותם שיש גבולות בחיים וצריכים לשמוע בקול ההורים ייותר קל לשמוע בקול השם ולחיות עם זה, ז"א שע"י הצבת גבולות אנחנו מחנכים אותו ליראת שמים וזה חלק מהחינוך הרחב שאנחנו רוצים לתת לילדים.
5. הצבת גבולות משרה בתוך תת המודע של הילד שיש להם על מי לסמוך דהיינו מקנים להם רשת ביטחון יציבה שע"י שהם רואים שההורים עומדים על דברים שהם חושבים שזה לא טוב להם הם מפנימים שההורים האלו יודעים מה שהם עושים ויודעים מה צריכים לעשות ומסוגלים לעמוד על שלהם ולכן הילדים מרגישים בביטחה שההורים יעמדו כחומה בצורה על כל צרה שלא תבוא עליהם ועל כל דבר שיכול לערער על בטיחותם הגופני והנפשי והממוני, הרשת הביטחון הזאת מאד חשובה לילדים ומאד נחוץ להם לגדילתם הטבעית והבריאה, ככה הם גדלים עם מונחים ברורים שהעולם יציב ואפשר לחיות חיים טובים בעולם ללא שום פחד ולאט לאט הם מפנימים זאת לתוך עצמם שהעולם הוא מקום בטוח וזה עוזר מאד ליציבותם נפשית וכל ימי חייהם, המציאות מראה שילדים לאנשים שבורים בנפשם או שאין להם חוזק לעמוד על דברים שצריכים לעמוד, גם הילדים חסרי ביטחון והם עלולים להתמודד בעתיד עם בעיות רגשיות ונפשיות.
שאלת המליון איך מציבים גבולות, ע"כ במאמר הבא בעזרת השם.
