אגודת היועצים ומטפלים במשפחה בישראל

איתור מטפלים מוסמכים חברי האגודה

חדשות אחרונות:

כל החדשות

חדשות אחרונות: פרטי הלוויה- גב' קלמרסקי 10/06/2020 יהודית שוורץ ברוך דיין האמת 10/06/2020 יהודית שוורץ כתבות אחרונות: זוגיות באומנה השפעת האומנה על המערכת הזוגית 17/09/2020 אימון למערכות יחסים 27/08/2020 שאלות אחרונות בפורום: משבר אמון בזוגיות 13/10/2020 זוגיות 25/08/2020 כותבים עלינו לאחרונה:

כתבות

זוגיות באומנה השפעת האומנה על המערכת הזוגיתדקלה טלר

אומנת קרובים

ועדת רוטלוי לבדיקת זכויות הילד, שהוקמה בישראל בשנת 1997 בראשות השופטת סביונה רוטלוי, המליצה על מדרג חלופות למסגרות חוץ ביתיות בישראל, כאשר העדיפות הראשונה היא להשמה של הילד באומנה אצל קרובי משפחתו, העדיפות השנייה הינה להשמה במשפחת אומנה ואילו החלופה של השמה בפנימייה הינה החלופה האחרונה במדרג. החלופות השונות נבחנות, כמובן,  באופן פרטני עבור כל ילד. בנוסף, מתבגרים באומנה דיווחו על העדפה של אומנת קרובים בשל יכולת היקשרות טובה יותר במסגרת כזו. לכן, כאשר נדרשת הוצאה חוץ ביתית – אומנת קרובים נבדקת כאופציה הראשונה (גין, 2003). מחקר שנערך על ידי שורק, סבו-לאל ובן סימון בשנת 2014 מראה כי 37% מן הילדים השוהים באומנה בישראל נמצאים באומנת קרובים. לאומנת קרובים מאפיינים ייחודיים ובהם שיעור גבוה יותר של משפחות חד הוריות וכן שיעור גבוה יותר של משפחות מבוגרות וחלק מהמשפחות מצויות במצב סוציואקונומי נמוך בהשוואה לאומנות אחרות. במקרים רבים לאומנת קרובים מעמד חוקי, קרובי המשפחה מקבלים משמורת על הילד וכד'.



תאוריית ההיקשרות:

הרציונל להשמה חוץ ביתית במסגרת של משפחת אומנה מבוסס על תאוריית ההיקשרות של ג'ון בולבי. תאוריית ההיקשרות של בולבי (Bowlby, 1973, 1980, 1982 [1969]) הפכה לתאוריה מובילה בהבנת התפקוד הפסיכולוגי של כל אדם בהגיעו לבגרות. התאוריה עוסקת באופן שבו הפרט מתייחס ל"אחרים משמעותיים" בחייו, לסגנון ההיקשרות אליהם, וכן לאמונותיו של היחיד ביחס לעצמי שלו וביחס לעולם. בולבי טוען שהצורך בקרבה הוא צורך מולד וכל תינוק מחפש את הקשר עם דמות מטפלת קרובה. על פי תאוריה זו קיימים כמה דפוסי היקשרות התלויים בנסיבות חייו הראשונות של הילד ולכן בעלי אופי שונה.

היקשרות בטוחה: פעילות תקינה של מערכת ההיקשרות. הדמות המטפלת זמינה והילד מרגיש בעל ערך ובטוח. ברגעים מאיימים, הילד יחפש קרבה לדמות המטפלת וכך יירגע. לדוגמא: כאשר הילד נופל הוא ייגש לאימא מתוך ביטחון שתוכל לסייע לו.

היקשרות חרדה: פעילות יתר של מערכת ההיקשרות מופיעה כאשר הדמות המטפלת מגיבה לילד בחוסר עקביות: לפעמים היא שם ולפעמים היא אינה שם. הילד מרגיש שאינו חשוב מספיק ושלא תמיד יזכה להגנה. במצבים מאיימים ילד כזה ינסה להפעיל את מערכת ההיקשרות ביתר שאת. הוא יחפש קרבה לדמות המטפלת גם כאשר האיום חלף. לדוגמא: ילד שפעמים רבות נופל או כואב לו ומפעיל את אימא.

היקשרות נמנעת: תת פעילות של מערכת ההיקשרות קיימת כאשר הדמות המטפלת לא מספקת הגנה. הילד מבין שגם במצבים מאיימים היא לא תהיה שם בשבילו ולכן במצבים כאלה לא ינסה להפעיל או לפנות לדמות המטפלת. לדוגמא: ילד שנופל ולא ניגש לאימא כיוון שהוא יודע  שהיא ממילא לא תעזור.

היקשרות פוגענית: פעילות בלתי סדירה של מערכת ההיקשרות קיימת כאשר הדמות המטפלת מזניחה או מתעללת. הילד יכול במצב זה לסבול מקשיים שונים: נפשיים, מוטוריים ועוד.
 

תאוריית ההיקשרות של בולבי רלוונטית להבנת התפקוד הפסיכולוגי והחברתי בבגרות. סגנון ההיקשרות בשלב הילדות הינו מאפיין גרעיני של אישיות המבוגר, המצביע על תפיסת העולם ותפיסת העצמי שלו ומשפיע על קשריו במערכות יחסים קרובות ומשמעותיות ועל התמודדותו עם אחרים במצבי יומיום ובמצבי דחק.

מסיבות אלו קיימת העדפה של משפחת אומנה כסידור חוץ ביתי על פני פנימייה וזאת על מנת לנסות ולתקן את דפוסי ההיקשרות הלקויים של ילדים הזקוקים להשמה חוץ ביתית.

 


קשיים איתם מתמודדים הורים אומנים

הורים אומנים מתמודדים במהלך גידול ילדי האומנה עם מערכת של קשיים מורכבים:
א. הורי האומנה מגדלים את ילד האומנה כילדם אך בידם יכולת מוגבלת ליצר או לתת את הטיפול המיטיב על פי הבנתם, וזאת מכיוון שהם מצויים תחת פיקוח ובקרה של גורמי הרווחה. בנוסף, הם אינם אפוטרופסים חוקיים של הילד ולפיכך זקוקים להסכמה של האפוטרופסים של הילד שיכולים להיות גם ההורים הביולוגיים הנמצאים ממילא במקום אישי ונפשי מורכב. המציאות בה הורה מגדל ילד כאילו הוא ילדו אך ידיו כבולות בטיפול בו הינה מציאות מורכבת והיא מייצרת קושי ותסכול משמעותיים.

,
ב. פעמים רבות התנהגות הילדים באומנה מאתגרת (התנהגות אלימה, אנטי חברתית או פוגענית) ועל הורי האומנה להתמודד באופן מיטיב עם התנהגויות מורכבות אלו. פעמים רבות הורי האומנה מרגישים שהם לבד בהתמודדות עם מצבים אלו.

ג. משפחות אומנה צריכות להתמודד מול גורמים רבים ושונים במערכת הרווחה והמשפט: העובדים הסוציאליים המופקדים על הילד ובכללם פקידת הסעד לחוק הנוער, מנחות אומנה מתחלפות, העובדים הסוציאליים המופקדים על ההורים ובכללם עו"ס משפחה ואחרים,  האפוטרופוס לדין שמונה לילד, גורמים מהשרות למען הילד, השופט ועוד. פעמים רבות זוהי מערכת מסורבלת ומורכבת.

ד. קיימים הבדלים בין היקשרות ההורים האומנים לילדיהם הביולוגיים, קשר מבטן ומלידה, לבין ההיקשרות שלהם לילדי האומנה. פערים אלה מהווים נדבך נוסף בקשיים הרגשיים אותם חווים הורי אומנה.
ה. הורי אומנה חווים רגשות מעורבים ומורכבים כלפי ההורה הביולוגי של הילדים. האם להיות איתו בקשר? מה יהיה אופי הקשר ועוד.

ו. כיוון שפעמים רבות לילדי האומנה קשיים מורכבים העלויות הכספיות בטיפול מיטיב בילדים יכולות להיות יקרות מאוד. וכך, משפחות אומנה חוות קושי לעיתים גם בפן הכלכלי.

בכל מערכת הדורשת התמודדות עם מצבים מורכבים או מאתגרים, בני הזוג יכולים באופן טבעי להיות בעמדות או בדעות שונות ואף מנוגדות, דבר שיכול לייצר קונפליקטים ומתח זוגי משמעותי. העבודה מול הרווחה יכולה לייצר מחלוקת, ההתנהגות של הילדים באומנה ואופי התגובה יכולים לייצר מחלוקת, אופי ההיקשרות עם הילדים יכול להיות שונה וכך גם מתווה הפעולה מול ההורים הביולוגיים של הילדים באומנה.



זוגיות
הפסיכולוג קארל רוג'רס קבע כי הערכה עצמית חיובית של אדם תלויה בכך שהוא תופס את עצמו כמובן, כמוערך וכמקובל ללא תנאי מצד האחר המשמעותי עבורו לדבריו: בת זוגו לברית הנישואין. אברהם מאסלו, בתיאוריית הצרכים שלו, מסביר כי לאחר שהאדם הגשים לעצמו את הצרכים הבסיסיים בפירמידת הצרכים (צרכים ביולוגיים וצורכי הישרדות אחרים שמייצרים הגנה וביטחון כגון: בית לגור בו, פרנסה ועוד) אז יעבור האדם לשלב הבא בפירמידה וינסה להגשים את הצרכים החברתיים של השתייכות וקבלה לקבוצה חברתית. הדמות המשמעותית לצורך השתייכות וקבלה היא בת זוגו.

פרופ' עמי שקד מדבר על כך שזוגיות מאופיינת באמצעות מודל רב שכבות שמרכיביו הם:
א. הממד המערכתי: הדינמיקה, התלות ההדדית והאינטרקציה שבין בני הזוג והשפעת הגומלין של בני הזוג על מערכת הנישואין. מערכת נישואין בנויה משני בני זוג והמרחב שנוצר ביניהם, כאשר שניהם יחד וכל אחד לחוד מייצרים אותו.

ב. הממד התוך אישי: מרכיבי האישיות, הנטיות, הרגשות והאמונות וכן יכולת ההתמודדות האישית של כל אחד מבני הזוג.


ג. הממד ההתפתחותי: מערכת הנישואין הינה ישות דינמית ומתפתחת. תא הנישואין עובר שלבים מובחנים של צמיחה והתפתחות וזאת מתוך בנייה מתמדת, התמודדות עם שינויים ועם מעברי חיים ותנועה מתמדת להשגת מטרות הפרט, הנישואין והמשפחה.


השפעת האומנה על הזוגיות

לגדל ילד באומנה זו חוויה מאתגרת הן בהתמודדות האישית והן בהתמודדות הזוגית. ילדים באומנה חווים בילדותם היקשרות לא תקינה לגורם המטפל המשמעותי וכתוצאה מכך הם יפתחו היקשרות לא בטוחה: היקשרות חרדה, נמנעת או פוגענית. כאמור, כאשר הילד נקלט אצל משפחת האומנה הוא עשוי להביא איתו דפוסי התנהגות מורכבים כגון: חרדת נטישה, הפעלת יתר של הורי האומנה, תגובות הנובעות מתוך מצוקה או חוסר כגון: החבאה של מזון, גניבה ועוד. דפוסים אלה של התנהגות אינם אופייניים או מוכרים למשפחת האומנה הגרעינית. ילד האומנה מאתגר את הורי האומנה בהתמודדות איתו והטיפול בו תובעני מאוד. במסגרת כתיבת מאמר זה בניתי שאלון בנושא אומנה וזוגיות שאותו הפניתי למשפחות אומנה ועליו השיבו 48 הורים. תגובות מייצגות של הורים על תהליך האומנה כללו בין השאר את ההיגדים הבאים: "ההתמודדות עם האומנה היא עבודה קשה מאוד, לתפעל הכול ולהישאר שפויים בתהליך כל כך מורכב" , "קיבלנו ילדים מורכבים והתהליך היה קשה במיוחד כאשר היינו צריכים להתרגל לילדים מקללים ואלימים". לגבי השפעת האומנה על המרחב הזוגי כתבו ההורים האומנים: "אין זמן להתעסק בזוגיות", "יש לנו שני ילדי אומנה עם צרכים מיוחדים - השיח עבר יותר לענייני לוגיסטיקה". ישנם גם זוגות שהגיעו למצבים מורכבים יותר כגון אישה שכתבה את הדברים הבאים: "האומנה הייתה חוויה משמעותית לשנינו, בשנות האומנה הראשונות זו הייתה משימת חיינו. ככל שהילדה גדלה הרגשתי שאיבדתי חבר ופרטנר. לאחר שהוצאנו את הילדה מהבית הזוגיות שהייתה במשבר חזרה להיות נהדרת. התחושה הייתה ועודנה של כישלון. לא עמדנו במשימה שלקחנו על עצמנו אבל מערכת היחסים הייתה מספיק חזקה ולכן שוקמה". נראה כי גידול ילדים באומנה הוא חוויה מאתגרת בפן האישי, הזוגי והמשפחתי. במהלך הפרקים הבאים אתייחס גם לממצאים שעלו בשאלון אותו מילאו הורי אומנה.


קשיים זוגיים ייחודיים לאומנת קרובים:

כאמור, אומנת קרובים נחשבת עדיפה עבור הילד. כך דיווחו גם ילדים המושמים באומנת קרובים. משפחת האומנה יכולה להיות מגוונת: סבא וסבתא, דודים, אחים בוגרים ועוד. באומנת קרובים עולים מספר קשיים ייחודיים: משפחת האומנה חווה בקרה ו/או ביקורת מתמדת של קרובי משפחה אחרים בנוסף לפיקוח הקבוע של גורמי הרווחה וביקורי העובדים הסוציאליים. כאשר הילד גדל אצל דודיו נוצר לעיתים מתח זוגי סביב האומנה כאשר הילד הוא קרוב משפחה (אחיין ולמשל) של אחד מבני הזוג ולכן רמת המחויבות של בני הזוג כלפיו שונה. פער זה מתעצם כאשר משפחת האומנה חווה קשיים והתמודדות עם ילד האומנה. במצב זה יתכן מתח זוגי משמעותי עד כדי רצון של אחד מבני הזוג לוותר על האומנה בעוד בן זוגו אינו מסוגל לוותר על ילד האומנה ולפרק את האומנה, כפי שכתבה אישה אחת בשאלון שערכתי: " אנחנו באומנת קרובים. היות והילד קרוב משפחה שלי אני מרגישה שהאחריות נופלת עליי. למרות שבעלי נתן הסכמה להיות משפחה אומנה. האחריות והאשמה עלי". ובמקום אחר:  "האומנה יצרה מחלוקות כי זו אומנה משפחתית".


קשיים זוגיים באומנה

מתוך התגובות לשאלון הנ"ל, בנושא השפעת האומנה על המערכת הזוגית (על השאלון השיבו, כאמור, 48 הורי אומנה), עלו מספר תופעות משמעותיות ולהלן העיקריות שבהן: :
א. צמצום הזמן הזוגי:

קושי משמעותי עליו דיווחו משפחות אומנה רבות הוא צמצום הזמן הזוגי: "היה קשה למצוא זמן לזוגיות ומכאן נוצר ריחוק קל ופגיעה באינטימיות הזוגית", "פחות אינטימיות, פחות יציאות לבילויים או משפחה" "זמן עם הילד על חשבון זמן זוגי...." או כפי שכתבה אם אומנה: "אני מותשת ולרוב עייפה ולא נשאר זמן לזוגיות".


ב. ירידה באיכות הקשר הזוגי ושביעות הרצון הזוגית:

כ66% מהורי האומנה שהשיבו לשאלון, דיווחו על כך שאיכות הקשר הזוגי עלתה בעקבות האומנה. אף אחד מההורים לא דיווח על כך שאיכות הקשר הזוגי ירדה בעקבות האומנה.
לגבי שביעות רצון זוגית, יותר מ-50% מהורי האומנה שענו על השאלון דיווחו על עלייה בשביעות הרצון הזוגית אם כי כ-11% מההורים דיווחו על ירידה בשביעות הרצון הזוגית. יתכן שזה נובע מצמצום הזמן הזוגי שהינו תופעה משמעותית מאוד אצל משפחות אומנה, בייחוד בשלושת שנות האומנה הראשונות.


ג. מחלוקות על אופן גידול ילד האומנה:

בנושא המחלוקות בין בני הזוג על אופן גידול ילד האומנה עלו מספר סוגיות. למעט אחד, כל הורי האומנה שענו על השאלון דיווחו על כך שלא הייתה מחלוקת כלכלית או מחלוקת על הוצאות כספיות בנוגע לילד האומנה. לעומת זאת, בנושאים חינוכיים (כגון: האם להיות יותר נוקשה או יותר רך? האם להעניש ולהציב יותר גבולות?) 54% מהמשיבים ענו שלא היו מחלוקות משמעותיות ואילו 46% דיווחו על מחלוקות משמעותיות: " כן, בעיקר בעניין הצבת הגבולות לילד", " לעיתים. היו לנו המון שיחות נפש שבסופן יישרנו קו והמשכנו יחד במסע", "כן, בלא מעט פעמים", "כן, בהתחלה מאוד, בעיקר סביב התנהגויות "חריגות" כשבעלי דוגל במתן תגובה "עונש" ואני בשיח..", "זו לעיתים בעיה אבל ככל שהזמן חלף, למדנו למצוא את הדרך שמתאימה לשני הצדדים", "כן. מחלוקת בנושא פינוק יתר. בנושא האם צריך להעניש. לעיתים הילדים השתמשו בנו לפרק חזית אחידה. איפה לשחרר וכמה".


ד. פירוק הקשר הזוגי:


אחת השאלות אותן הפניתי אל משפחות האומנה בשאלון הייתה 'האם הרגשת שהאומנה יכולה לפרק את הבית?'. על שאלה זו ענו 24 משיבים: 13 מתוכם, כ-54%, ענו שהאומנה לא גרמה למחשבות או לרצון לפרק את הבית. לעומת זאת, 11 משיבים, כ-46%, ענו שהיו מחשבות להתגרש בשלבי האומנה הראשונים או בכלל. להלן חלק מהתשובות: "לעיתים כן", "כן, עמדנו להתגרש", "היו רגעים שבהחלט כן", "כמעט וזה פירק אבל לא וויתרנו על האהבה הגדולה שלנו", "בהחלט כן".


מודל לבניית חוסן זוגי ומשפחתי



"נישואים מאושרים או זוגיות מאושרת מבוססים על חברות אמת. ככל שבני הזוג לומדים להכיר זה את זה ולהתחבר זה לזה הם בונים את 'בית הזוגיות האיתנה שלהם'" (ג'ון גוטמן). טבעם של משברים הוא שהם יכולים לפרק או להצמיח: אנחנו יכולים לצאת מהמשבר בוגרים יותר, מחוזקים יותר, מאוחדים יותר או שהמשבר יכול לעורר ולהציף קשיים ישנים ולסדוק את הזוגיות שלנו. זוגיות איתנה מאופיינת ביכולת להתמודד עם אתגרים, משברים והתמודדויות מורכבות בחיים בהשוואה לזוגיות שאינה כזו. אומנה היא התמודדות משברית ארוכת טווח. אומנה אינה משבר קטן או משבר חולף. בשאלון למשפחות האומנה כ-83% מהמשפחות דיווחו על כך שהזוגיות שלהם עוד לפני האומנה הייתה טובה. נתון זה משמעותי ומקנה למשפחות האומנה את היכולת להתמודד עם המורכבות שהאומנה מייצרת ואף לצמוח יחד עם אותה מורכבות. ומכאן, שאומנה כמשבר מתמשך יכולה לבנות את הזוגיות אך גם לפרק אותה. אנסה להציע כאן מודל התמודדות לפיתוח חוסן זוגי ומשפחתי.

אומנה כהזדמנות לפיתוח חוסן זוגי ומשפחתי

 מחקרים על השונות בהסתגלות של משפחות למצבי לחץ (כגון: לחץ ביטחוני, לחץ כלכלי וכד') מתייחסים לשלושה מרכיבים משמעותיים שיוצרים חוסן זוגי או משפחתי (וולש,2012):

1. התארגנות

2. תקשורת

3. משמעות.

ננסה לאמץ את המודל ולהתאים אותו להתמודדות אישית, זוגית ומשפחתית בתהליך האומנה, תהליך שהיכולת שלו לייצר מורכבות במישורים אלו גדולה ומשמעותית.

1. התארגנות:


לנושא ההתארגנות כמה חלקים:

היערכות: מומלץ להתארגן לקראת הגעת ילד האומנה: היכרות עם הילד וצרכיו, התארגנות פיזית (חדר, בגדים וכד'), איסוף מידע על הילד וקשייו הסובייקטיביים.
שמירה על שגרה: מומלץ לפעול להתארגנות שוטפת: החל מקימה בבוקר, הליכה לבית הספר, הסעות לטיפולים, מפגש עם ההורים הביולוגיים ועוד.


מצבי קצה: מעברים ושינויים מביאים פעמים רבות קושי אצל ילדים באומנה, המוביל לעיתים להתנהגות מאתגרת אצלם ובכלל זה: אלימות פיסית, גניבה ועוד. כך, ילדים באומנה חווים לעיתים משברים או תקופות קשות יותר. מצבים כמו תחילת שנה, מעבר מהמעון לגן או מהגן לבית הספר, או מצבים בהם מגיעה גננת או מורה חדשה, עשויים להוות עבור הילד חוויה מאיימת. כך גם מצבים  שהילד חווה כמצבי חוסר שיכולים להביא אותו להתנהגות בעלת אופי של הישרדות כמו גניבה, החבאת מזון ואגירה. היכרות וחשיבה על המעטפת הרחבה והתארגנות מותאמת יכולה לסייע הן למשפחת האומנה והן לילד להתמודד עם מצבים אלה.

בילוי משותף: זמן איכות זוגי ומשפחתי ובילויים משותפים חשובים מאוד על מנת לטעון את המצברים האישיים, הזוגיים והמשפחתיים. בשאלון שהעברתי בין משפחות האומנה עלה הקושי במציאת זמן לבילוי משותף אך זהו ערך משמעותי שעל בני הזוג והמשפחה לתת לו מענה. היכולת שלנו לטעון את הכוחות שלנו מוביל גם להורות טובה יותר הן לילדינו הביולוגיים והן לילדי האומנה ומלמד מודל משמעותי לילדינו. זמן בילוי משותף אינו מותרות. זהו כלי חשוב בהתמודדות עם אתגרי האומנה. לכן, חשוב ומשמעותי שמשפחה המשמשת כמשפחת אומנה תכיר בצורך בזמן איכות משפחתי וזוגי בבחינת: "ברוך אומר ועושה".

2. תקשורת:

תקשורת היא מושג רחב. בהקשר הזה נתייחס לשני היבטים הנוגעים במושג זה: לנושא הידע ואיסוף המידע מכל הגורמים המקצועיים. עניין זה נוגע לתקשורת בשלב ההיערכות לאומנה ודרך כל שלבי גידול הילד. ובנוסף יצירת אקלים של שיח מאפשר של משפחת האומנה בערוצים שונים.


ידע זה כוח: ידע נותן ביטחון ותחושת שליטה במצב ולכן, החל משלב ההיערכות לאומנה ודרך שלבי האומנה השונים חשוב ליידע את משפחת האומנה על הקשיים שאובחנו אצל הילד, בחוות הדעת של המטפל הריגשי, בהמלצות המקצועיות וכיוב'.


שיח מאפשר: 'שיח מאפשר' הוא יצירת סביבה המאפשרת ביטוי של מחשבות, סובלנות לדעות שונות והקשבה ללא שיפוטיות. שיח כזה משמעותי מאוד עבור כל אחד מבני המשפחה, בני הזוג והילדים. כאשר בני זוג חווים שינוי דרמטי וכאשר ילדינו הביולוגיים חווים שינוי דרמטי חשוב שיוכלו לבטא את מחשבותיהם, כעסם ותסכולם באופן בטוח בלי שיחוו ביקורת שיפוטית כלפי דעותיהם ומחשבותיהם.

3. משמעות:

כאשר לעשייה שלנו יש משמעות יש לנו יכולת להתמודד עם אתגרים ומשברים ולכן משמעות מקנה חוסן בהתמודדות עם אתגרים ועם מציאות מורכבת. קיימים מספר מרכיבים של 'משמעות':
מקורות כוח: אנחנו יכולים לבדוק עם עצמנו מה חיזק אותנו בתקופות מורכבות שונות שעברנו בזוגיות שלנו ולהשתמש בכלים אלו לחיזוק הזוגיות והמשפחה. ניתן לצמוח ולחזק את הזוגיות והמשפחה מתוך הקושי. בשאלון שהעברתי בקרב משפחות האומנה בדקתי האם המשפחה הגרעינית והמורחבת וכן שירותי האומנה היו מקור כוח עבור המשפחות. מצאתי שמרבית המשיבים דיווחו על תמיכה הן בקרב המשפחה הגרעינית, הן של הילדים הבוגרים והן של המשפחה המורחבת, כפי שכתבה אחת המשיבות: "כן, כל המשפחה תומכת בתהליך". בעניין תמיכה של שירותי האומנה השונים, באופן מובהק פחות משפחות חוות את המערכת ואת מנחת האומנה כגוף תומך, אם כי חלק מהמשפחות ציינו את מנחת האומנה ואת הארגון המפעיל את האומנה כגורם תומך ומשמעותי.

אמונות: לזוגות שונים ולמשפחות שונות מערכת שונה של אמונות. קיימות אמונות מחזקות כמו: "יש לנו כוח, נעבור את זה יחד...", "נוריד את הראש, ניתן לגל לעבור ונצא מחוזקים."
כדאי לבחון מהן האמונות הזוגיות והמשפחתיות שלנו. אמונות מחזקות ותומכות יכולות לסייע באופן משמעותי למשפחת האומנה ברגעי קושי ומשבר.


צמיחה מתוך קושי: משבר או קושי יכול להיות גם הזדמנות. ג'ון גוטמן מתייחס בספרו "שבעה העקרונות לנישואים מאושרים" לנושא של ההיכרות בין בני הזוג כחלק משמעותי בחברות וביצירת הקירבה והאינטימיות הרגשית, או כפי שהוא מכנה זאת: הגדלת "מפת האהבה הזוגית". מצבי קושי או משבר יכולים להוות הזדמנות ייחודית להיכרות עם עוד חלקים באישיותו של בן הזוג - היכולת שלנו להיות סקרנים, ללמוד על בן הזוג, להבין ולגלות עוד צדדים באישיותו גם כאשר הם שונים משלנו וגם כאשר אנחנו חלוקים בדעותינו. נסו להקשיב לבן הזוג מעמדה שרוצה להכיר, להבין וללמוד אותו ועליו ולא מתוך עמדה שיפוטית ומבקרת.


סיכום ומסקנות


אומנה מאתגרת את הזוגיות וכן את המערך המשפחתי ופעמים היא מביאה זוגות למצבי קצה ולמחשבה על פירוק הקשר הזוגי. זאת, גם על פי הממצאים שעלו במענה לשאלון שהעברתי בנושא למשפחות אומנה. נראה כי מצב הנישואין והקשר הזוגי שקדמו לאומנה משמעותיים מאוד על מנת לצלוח את אתגרי האומנה. ויתרה מזו, משפחת האומנה יכולה לצאת מחוזקת מהתמודדות זו. הליווי והמענה המקצועי אותו מקבלות משפחות האומנה דל מאוד. משפחות אומנה  ציינו בשאלון כי נדרשו לטיפול זוגי או הרגישו צורך בטיפול כזה. הטיפול אותו מקבלות משפחות האומנה ממוקד רק בילדי האומנה ונראה שיש לתת את הדעת על ליווי משפחתי מקיף יותר גם בהיבט הזוגי, ובהיבטים נוספים כגון תמיכה בילדים הביולוגיים של משפחת האומנה. מערך זוגי חזק יכול לאפשר סביבה מיטיבה יותר עבור ילד האומנה ואף לקדם ולהצמיח  אותו.

.
 
 
 




 


רשימת ספרות:

Walsh, F. (2012) Family Resilience. Strengths forged through adversity in Walsh, F. (2012) (Ed.)  Normal family processes: Growing diversity and complexity. (3rd e)  New York: Guilford Press


עמיאל, ש', שורק, י', (2014). ליווי למשפחות באומנת קרובים.  מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים. (גרסה אלקטרונית). סקירת ספרות.  נדלה בתאריך 1/8/2020
https://brookdale.jdc.org.il/wp-content/uploads/2018/01/livuy.pdf


פרופ שקד, ע', (2017). משפחה מיוחדת. מתוך גיליון כלים שלובים. מאת: מרכז י.נ.ר. (גרסה אלקטרונית) נדלה בתאריך 20/8/2020


https://www.ynrcollege.org/Downloads/KS/72/Issue72.pdf

פרופ' מיקולינסר, מ', וד"ר ברנט, א' (2005). תיאוריתת ההתקשרות. מתוך גיליון נושא מיוחד של כתב העת מפגש. מאת: מערכת פסיכולוגיה עברית. (גרסה אלקטרונית). אתר מאמרים. נדלה בתאריך: 15/8/2020.
https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=565

עמית, ת' (2008). תורת ההיתקשרות של ג'ון בולבי ומקומה בפסיכולוגיה. (גרסה אלקטרונית). אתר מאמרים נדלה בתאריך 15/8/2020.

http://www.articles.co.il/article.php?id=25184

קפלן, א', וקפלן, ק' (2009). דפוסי התקשרות של תינוקות והשפעתם על תפקוד האדם הבוגר בזוגיות, חברה ועבודה. (גרסה אלקטרונית) אתר מאמרים נדלה בתאריך 15/8/2020.

http://www.psychologia.co.il/attach1ok.htm

משרד העבודה והרווחה והשירותים החברתיים. האומנה בישראל נתונים. (גרסה אלקטרונית). נדלה בתאריך 10/8/2020.

https://www.molsa.gov.il/Populations/Youth/ChildrenAtRisk/OutsideAssistance/Fosterage/AboutFosterage/Pages/IsraelFosterData.aspx

שורק, י', סבו-לאל, ר', בן סימון, ב', (2014). שירותי האומנה בישראל: תהליכי שינוי ותמונת מצב. מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים. (גרסה אלקטרונית). נדלה בתאריך 1/8/2020


 

 

קליניקות יועצים ומטפלים המקבלים ברחבי הארץ

מטפלים מקבלים בקליניקה זו

לקביעת פגישה בקליניקה

קליניקת מטיבתא  ירושלים

טופז
בית הדפוס 30, מרכז ספיר בנין 1
map ירושלים

קליניקת מטיבתא  ירושלים

שוהם
בית הדפוס 30, מרכז ספיר בנין 1
map ירושלים

קליניקת מטיבתא  ירושלים

נופך
בית הדפוס 30, מרכז ספיר בנין 1
map ירושלים

קליניקת מטיבתא  ירושלים

ספיר
בית הדפוס 30, מרכז ספיר בנין 1
map ירושלים

קליניקת מטיבתא  ירושלים

לשם- סטאז' בבוקר
בית הדפוס 30, מרכז ספיר בנין 1
map ירושלים

קליניקת מטיבתא  ירושלים

אודם
בית הדפוס 30, מרכז ספיר בנין 1
map ירושלים

קליניקת מטיבתא  ירושלים

סטא'ז (לשם)
בית הדפוס 30, מרכז ספיר בנין 1
map ירושלים

קליניקת מטיבתא בני ברק

סטאז' (ברקת)
ברוך הירש 14
map בני ברק

קליניקת מטיבתא בני ברק

אודם
ברוך הירש 14
map בני ברק

קליניקת מטיבתא בני ברק

ברקת - סטאז' בבוקר
ברוך הירש 14
map בני ברק

קליניקת מטיבתא בני ברק

יהלום
ברוך הירש 14
map בני ברק

קליניקת רגר

רגר
שדרות רגר 2
map באר שבע

קליניקת נתיבות המשפט

נתיבות המשפט
קרית ספר נתיבות המשפט
map מודיעין עילית

קליניקת נחום ירושלים

אלדר
רח' נחום 10
map ירושלים

קליניקת יהודה הנשיא

הנשיא
יהודה הנשיא 76
map אלעד

קליניקת דיה

מאיר
דיה 29
map באר שבע