אגודת היועצים ומטפלים במשפחה בישראל

מדור אקטואליה במשפחה

סליחה מבן הזוג

תקציר:
קצת לפני הימים הנוראים. ניגשה אלי אישה להתייעצות. היא ממש התלבטה איך לפעול, מצד אחד הרגישה שהיא פגועה מבעלה. מצד שני, כשהיא חשבה על זה ודיברנו על האפשרות ההפוכה שגם היא כנראה פגעה בו לא מעט. היא ממש התלבטה איך וכיצד לפנות אליו לבקש ממנו סליחה. האם גם לכם קרה שהרגשתם שאתם רוצים לבקש סליחה מהקרובים לכם אך לא יודעים איך?
סליחה מבן הזוג
depositphotos
ז תשרי | 16.09.2018

אנשים רבים לפני הימים הנוראים מתעסקים בחשבון הנפש. עסוקים בחשיבה ומהרהרים ממי הם צריכים לבקש סליחה. האם גם לכם קרה, שאתם מזהים ושמים לב, כי אולי מישהו נפגע מכם. ישנם מצבים שאנו אפילו לא מודעים שמישהו נפגע מאתנו, כך שבוודאי שלא נדע שעלינו לבקש ממנו סליחה. כל זאת כשמדובר באנשים הנמצאים בסביבתנו כמו חברים שכנים עמיתים לעבודה. נראה, כי לרובנו יש קושי גדול לגשת ולבקש סליחה בכלל. אך הקושי של בקשת הסליחה עולה פי עשרת מונים כשאנו צריכים לבקש מהקרובים לנו ביותר, כמו למשל, בני משפחה – הורים, ילדים ומעל כולם בני הזוג שלנו. אנו יוצאים מנקודת הנחה כי בן הזוג שלנו מקבל אותנו כמו שאנחנו, גם אם אמרנו מילה לא במקום או משהו לא מתאים, הוא כבר רגיל אלינו והוא בטח יסתדר עם זה.

אך לא בהכרח שכך הם פני הדברים.
לעיתים בן הזוג נפגע מדברים שאנו אומרים כדבר שבהרגל ולנו נראה כי הוא לא צריך להיפגע מכך. לעיתים אנו נפגעים בעצמנו ולא מספרים על כך לבן הזוג. אם כך מה ניתן לעשות כדי שזה לא יקרה. כשלב ראשון כדאי לנצל את ההזדמנות של זמן המיוחד הזה עכשיו, בחודש תשרי, כדי להתחיל משהו חדש בניכם לדעת לבקש סליחה. בנוסף כדאי להכניס עוד הרגל חדש לחייכם. ללמוד לנהל שיח פתוח, ללמוד להגיד בזמן, כאשר ישנם דברים שלא נעימים לנו לשמוע או פוגעים בנו. להגיד מיד את מה שמרגישים בלי לדחות, למרות שכנראה לרוב בן הזוג לא התכוון. זה כדאי וחשוב מאוד ומאפשר שיח פתוח ותחושה טובה בן בני הזוג. בנוסף לא משאיר משקעים לא נעימים.

תחום נוסף שכולנו נוטים להיכשל בו. הוא לקבל את בן הזוג כמובן מאליו. לרוב, לבני הזוג יש תפקידים די קבועים בתוך מערכת הזוגית . כל אחד מבני הזוג משקיע ודואג לעשות את תפקידו בצורה הטובה ביותר. ההרגל גורם לחשיבה כי התפקיד שכל אחד מקבל על עצמו הוא ברור מאליו. אך לא כך הוא, אנשים שמחים מאוד לשמוע מילה טובה והערכה על הפעולות שהם עושים וזה גורם להם לעשות אותם ברצון רב ובשמחה גדולה יותר כאשר הם חשים כי מישהו רואה את המאמץ שלהם.
לכן אני מציעה לכל אחד לגשת לבן הזוג ולבקש סליחה על כך שאנו מקבלים אותו ואת מה שהוא עושה, משקיע ונותן למען הבית, כמובן מאליו. למי שקשה לדבר, אולי אפשר להכין את זה בכתב, אפשר לנסות לכתוב זאת כברכה או כשיר.
לכתוב בקשת סליחה, על כי אני לוקח/ת אותך כמובן מאליו.
סליחה כי חשבתי שלקום מוקדם כל יום וללכת לעבודה – זה ברור,
סליחה שחשבתי – שלקום מספר פעמים בלילה לתינוק הבוכה ולהמשיך לתפקד במהלך היום זה ברור. סליחה שחשבתי שלדאוג לכבס, לגהץ ולשים את הבגדים במקום זה ברור מאליו.
סליחה שחשבתי – שלדאוג לשלם את כל החשבונות זה ברור.
סליחה שחשבתי – שללכת לקניות כל שבוע זה ברור, או שהתקשרת לשאול לשלומי כשאת/ה לחוץ/ה בעבודה, זה ברור מאליו... ועוד ועוד ..
אני משערת כל אחד מכם יודע מה בן זוגו עושה, אך לא כל אחד מוקיר זאת.
אז הנה לכם הזדמנות להעריך את מה שנראה ברור מאליו, לבקש סליחה על העבר ולקבל מעכשיו להודות בעתיד. אם תנהגו כך תרוויחו פעמיים, גם את הסליחה לפני הימים הנוראים וגם על הדרך, תגרמו לבן הזוג שלכם הרגשה טובה יותר ותחושה שמישהו רואה ומעריך את מה שהוא עושה.

כתבות אחרות

מסיכות בחיי הזוגיות
depositphotos

מסיכות בחיי הזוגיות

האם הסתרת הרגשות האמיתיים מובילה למערכת קרובה ויציבה או שהינה הגורם לתחושת בדידות בתוך המערכת הזוגית? עוד בילדות המוקדמת למדנו לעטות מסכה וזאת על מנת להענות למה שהורינו, מורנו או החברה ציפו מאיתנו, זהו ה"אני המזויף" או התפקיד שכל אחד מאיתנו משחק בחיים. לדוגמא: אדם הנוהג באופן תדיר בכעס או בעוינות כלפי חבריו לעבודה, מסתכן בהרחקה ואף בסכנת פיטורין. מאחר ורובנו מודעים למחיר שאנו עלולים לשלם על התנהגות בוטה, עויינת או כעוסה אנו נוטים לעטות סוג של מסכה בה אנחנו נראים נינוחים, שלווים וקשובים, כל זאת על מנת לא לסכן את מקומנו בעבודה או לאבד את אמון חברנו משם. ניתן לראות אנשים אשר חווים בחייהם הפרטיים משברים אך מקפידים מול החברים בעבודה לשדר אמינות, שקט וטוב לב.
זמן התחדשותינו
depositphotos

זמן התחדשותינו

ט"ו בשבט נקבע במשנה כראש השנה לאילן. בעולם נהוג לקרוא לט"ו בשבט חג האילנות, והשאלה נשאלת מדוע נקבע חג האילנות כאשר עצי השדה ערומים ואפרוריים, לא היה נאה יותר להמתין לאביב, אז העצים במלוא הדרם בכדי לחגוג את חגם? בקביעת ראש השנה לאילן דווקא בט"ו בשבט מעבירים לנו חז"ל יסוד גדול ומהותי בחיי האדם דווקא על דרך צמיחת עץ השדה. *התהליך קובע* לא התוצאה. כאשר האילן לובש חג וענפיו טעונים בעלים ניצנים ופרחים, זו כבר תוצאה של תהליך ארוך וממושך. ההופעה המלבלבת בימי ניסן עליה מברכים את ברכת האילנות התחילה כמה חודשים קודם, בט"ו בשבט. בשקט בשקט תחת מעטה אפור ומשעמם התחוללה התעוררות בתוך מערכת ההובלה של העץ זו הכינה אותו להיות אילן עושה פרי צומח ומלבלב. אמרו מעתה *"חג האילנות הינו חג של תהליכי צמיחה וטעינה"*
השפעת המדיה על בני נוער ודרכי התמודדות
depositphotos

השפעת המדיה על בני נוער ודרכי התמודדות

הדור בו אנו חיים. מלא וגדוש בשפע רב בכל תחומי החיים. החל מתעשיית המזון וההנדסה הגנטית, פתרונות טכנולוגיים אזרחים וצבאיים מתקדמים וכלה בפיתוחים מרשימים בתחומי האלקטרוניקה וה"ננו" טכנולוגיה, הבריאות והרפואה. העולם מתקדם ואיתו גם התמודדויות ואתגרים רבים ומגוונים המספקים עבודה לעוד מליוני בני אדם. בעקבות ההתפתחות העולמית, חלק נכבד מאותם אתגרים משפיע באופן ישיר ומהותי על התקשורת האנושית הבין - אישית. על חיי המשפחה, החברה והחינוך. ומציב בפני הורים ומחנכים אתגר ממעלה ראשונה וצורך ב"חישוב מסלול מחדש" ברענון וסנכרון מערכות ההגנה החינוכיות, חיזוק ושכלול חומת האש ואבטחת המידע הערכיות, המוסריות והתא המשפחתי, מול גלי הצונאמי הטכנולוגי השוצף וקוצף. ושועט ברעבתנות וחמדנות נטולת רסן לכבוש עוד שטחים ויעדים ובדרכו מפיל חללים חללים.
טיסת ADHD אינה עונה
fotolia

טיסת ADHD אינה עונה

אז אתה שומע.... יש ישיבה חדשה שנפתחה על ידי ראש ישיבה "אחלה גבר" זורם ובראש טוב. מבין את הגיל שלנו ואת השגעונות. אם תרצה אסדר לך פגישה איתו. מה אומר? הוא הרהר מעט עצמו, מה בעצם יש לו להפסיד?! מקסימום, ברזומה שלו תהיה רשומה עוד ישיבה שעבר בה. הפגישה עם הרב נעמה לו, אישיותו הקסימה אותו מאוד. בסיומה, סוכם על הצטרפותו לחבורת הלומדים לתקופת ניסיון.
המצור של העצמי
depositphotos

המצור של העצמי

בעשרה בטבת אנחנו מציינים בצום ובהרהורי תשובה את המצור שאויבנו צרו על ירושלים, מה שבסופו של דבר היווה את תחילת החורבן והגלות. אך מן הראוי שנעשה חושבים גם לגבי סוגים נוספים של "מצור" שאנו עשויים לפגוש בחיינו האישיים, דוגמת אנשים מוכשרים הכלואים בתוך "אמונות מגבילות" היוצרות מצור ומצוק לכוחות ולפוטנציאל החבוי בתוכם, וכלשונו של רבי ישראל מסלנט "האדם אסור במושכלו" - 'אסור' מלשון 'אסיר', כשהאדם עצמו הוא באופן פרדוקסאלי גם האסיר וגם הסוהר...
הרב אשר מלמד, מנכ
aguda

הרב אשר מלמד, מנכ"ל האגודה בפגישה עם הרה"ג משה פנירי

במסגרת פעילות אגודת היועצים והמטפלים במשפחה בישראל להרחבת המענים לחברה הדתית/חרדית, התקיימה פגישת עבודה של מנכ"ל האגודה, הרב אשר מלמד, עם הרה"ג משה פנירי, העומד בראש בית ההוראה 'אפיקי מים' והרב אליהו בן סימון. הרב משה פנירי בירך על הפגישה והבטיח להורות לכל המו"צים לראות באגודה כתובת הפנייה של הציבור הרחב בכל תחומי פעילות האגודה לרבות יעוץ נישואין, נוער מתבגר, בריאות נפש, אישות ופגיעות במשפחה ומחוצה לה.
לחולל את הנס
depositphotos

לחולל את הנס

עם ישראל לגווניו ולצבעיו מציין את ימי החנוכה הבעל"ט בכל מיני דרכים גוונים וצורות, כשהמוטיב המרכזי הוא האדרה והדגשה של הניסים והנפלאות שעשה אתנו כאומה הריבונו של עולם בימים ההם ובזמן הזה. אכן שעם ישראל מלומד בניסים ומלומד גם כן להודות על ניסים. אנשי כנסת הגדולה תיקנו לכלל ישראל בכל תפילת עמידה נוסח של "מודים אנחנו לך" על כל הניסים שהקב"ה עושה איתנו מעבר לגדרי הטבע ומאוצר מתנת חינם, וגם נתקנה ברכת הודיה פרטית לכל אדם "שנעשה לי נס במקום הזה"... אך דווקא בתוך אווירת הניסים והנפלאות, ותחושת השיטוט מעבר לגבולות העולם, האדם והיקום, חשוב לציין שדרכו של הקב"ה היא כזו שכחלק מחוקי הטבע שטבע הקב"ה בעולם הוא שבדרך כלל אינו מחלק ניסים לכל דורש אלא אם כן האדם מיצה את מירב ומיטב היכולות האנושיות שהקב"ה נתן לו במתנה...
מניעת התנהגות שלילית בילדים
depositphotos

מניעת התנהגות שלילית בילדים

שלום וברכה, יש לי ילד בן 5, הוא ילד חכם, קשוב, ממושמע ובוגר. ההתנהלות היומית איתו נפלאה. יש לנו קושי שהתחיל בתקופה האחרונה, פעמים שלפני השינה הוא מתחיל להציק לאחותו הקטנה ממנו (בת 3) פעם זה לזרוק לה מהיד את הספר שהיא מעיינת בו, פעם זה לזרוק לה את השמיכה מחוץ לחדר וכד' למרות בקשותי הברורות שיפסיק הוא ממשיך. כיצד נכון לפעול במצב כזה? בתודה מראש, מיכל
הפרעה טורדנית כפייתית
depositphotos

הפרעה טורדנית כפייתית

בתנו הייתה תמיד ילדה נקיה ומסודרת שחשה צורך בניקיון, ובהתחלה הדבר שימח אותנו. לאט לאט דאגותיה בנושא חיידקים גדלו, וכשהייתה בגיל גן הילדים האחרים נראו לה מגעילים – אפים נוזלים, שיער סתור – היא הייתה בטוחה שהיא תידבק במשהו. ידיה היו אדומות וסדוקות מרוב רחיצה. עכשיו בכיתה ב', היא נשארה בבית ימים אחדים בכל חודש עם תלונות עמומות על כאבי ראש וכאבי בטן. מה עושים?

תגובות

כל התגובות