אגודת היועצים ומטפלים במשפחה בישראל

מדור אקטואליה במשפחה

מדוע החגים אינם תמיד שמחים?

תקציר:
החגים קרבים ועמם ההתרגשות הרבה לקראת האירועים המשפחתיים, החופשה מהעבודה וההזדמנות לזמן איכות עם המשפחה. מקובל מאוד לאחל אחד לשני חג שמח ויותר מכך, השמחה בחג אף מצווה עלינו בתורה. השאלה הנשאלת היא האם לשמוח בחגים זה עניין כל כך פשוט והאם כולם באמת זוכים לכך? כמטפלת, שמתי לב שמיד לאחר תום החג, כל חג, בייחוד הארוכים שביניהם, אני מקבלת גל של פניות לעזרה וסיוע. זה מתחיל בחרדות שלקראת החגים ומסתיים בתחושת עצבות, אכזבה וריקנות לקראת סיומם, כאשר בדרך פתאום צצות להן בעיות תקשורת בין בני המשפחה וקונפליקטים שקמים לתחייה.
מדוע החגים אינם תמיד שמחים?
depositphotos
ו ניסן | 11.04.2019

וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ (דברים, טז, יד)

החגים קרבים ועמם ההתרגשות הרבה לקראת האירועים המשפחתיים, החופשה מהעבודה וההזדמנות לזמן איכות עם המשפחה. מקובל מאוד לאחל אחד לשני חג שמח ויותר מכך, השמחה בחג אף מצווה עלינו בתורה. השאלה הנשאלת היא האם לשמוח בחגים זה עניין כל כך פשוט והאם כולם באמת זוכים לכך? כמטפלת, שמתי לב שמיד לאחר תום החג, כל חג, בייחוד הארוכים שביניהם, אני מקבלת גל של פניות לעזרה וסיוע. זה מתחיל בחרדות שלקראת החגים ומסתיים בתחושת עצבות, אכזבה וריקנות לקראת סיומם, כאשר בדרך פתאום צצות להן בעיות תקשורת בין בני המשפחה וקונפליקטים שקמים לתחייה.

אז מדוע לא כולם שמחים בחגים?

  1. חרדת החגים – חגים מזמנים לנו אינספור משימות הדורשות התארגנות, לעיתים בלחץ. לא פעם אנו מתנדבים לארח, גם כאשר אין לנו זמן או מקום לכך. ההתארגנויות לקראת מסיבות של הילדים במסגרות החינוך מזמנות עבורנו תחרות מוסווית בין הורים. אנחנו מעמיסים על עצמינו כל כך הרבה משימות, שלבסוף הלחץ מכריע אותנו ואנחנו נכנסים לחרדה.

מה עושים? נושמים ומחשבים מחדש. לא מתנדבים למשימות שמעבר לכוחותינו. לא מגזימים בפרטים שלא חשובים באמת. מבקשים עזרה. רושמים את המשימות ומדרגים לפי מה דחוף ומה חשוב. כך נפחית הצפה ונתרכז במה שבאמת משמעותי – הזדמנות לחגיגה משפחתית מהנה ומשוחררת מלחץ מיותר. זכרו – ילד לא באמת יזכור עד כמה מושלמת העוגה שאמו הכינה לגן, אך הוא יזכור את החוויה הנעימה עם אימא שמחבקת אותו ברוגע.

  1. קונפליקטים משפחתיים – בחגים יש לנו הזדמנות לפגוש את כל המשפחה, גם את הקרובים הרחוקים, לבלות וליהנות מזיכרונות משותפים. לא פעם יש משקעים רבים בין בני המשפחה השונים, ומפגשים אלה מזמנים עבורנו קונפליקטים ואי נוחות.

מה עושים? תשלבו מפגשים משפחתיים גדולים יחד עם זמן איכות אינטימי עם המשפחה המצומצמת. תכננו את המפגשים וחשבו על רגישויות טרם המפגש. ארוחה חגיגית זה לא הזמן המתאים להעלות את כל הדברים שהפריעו לכם אי פעם, יש הערות עליהן אפשר להבליג ואם מזהים התחממות או התחלה של ריב – כדאי לקחת צעד אחורה ולחשוב – האם זה באמת שווה את המלחמה בדיוק כעת? אם אתם צופים שמפגש מסוים יגמר לא טוב, צמצמו את נוכחותכם בו או תמצאו סיבה להתרחק בעת הצורך.

  1. קונפליקטים במשפחה המצומצמת – גם במשפחה המצומצמת, בין בני הזוג או עם הילדים יכולות להיווצר מריבות בחגים. מדוע? כי אתם פשוט לא רגילים לבלות כל כך הרבה זמן ביחד.

מה עושים? מתכננים זמן ביחד וזמן לחוד. גם בחג מותר לכל אחד לקחת פסק זמן רגוע עבור עצמו עם ספר טוב, הליכה בטבע או כל פעילות מהנה אחרת. תכננו פעילויות משפחתיות מגוונות ונעימות כגון משחקי קופסה או טיולים. אל תשאירו פנאי לא מוגדר – הוא פתח לשעמום וקונפליקטים. גם אם נוצר קונפליקט, זה לא סוף העולם. השתדלו לפצות את עצמכם ואת היקרים לכם במשהו נעים ביחד. אין צורך להילחץ מוויכוח ולשקוע למשך ימים ארוכים ברגשות אשמה וצער. מה שקרה קרה. עוברים הלאה וממשיכים לצבור חוויות נעימות יותר.

  1. ריקנות ועצבות – אנשים רבים מצפים לחגים כדי לנוח ולחוות אושר וחוויות מופלאות עם אהוביהם. כאשר קורה משהו לא נעים, יש רגע של שעמום או שהתוכניות משתנות, הם נכנסים לעצבות רבה. כמו כן, יש תופעה המכונה ''וויקנד בלוז'' או ''דכדוך של שבת''. זו תופעה מוכרת שבה אנשים שעובדים קשה ומחזיקים כל השבוע, פשוט מגיעים לשבת ומתפרקים רגשית. זה קורה גם בחגים. אנחנו עובדים, רצים, עמלים ואז, כשהחופשה המיוחלת מגיעה, פשוט מתמוטטים ללא כוחות.

מה עושים? קודם כל מנמיכים ציפיות. לא כל חופשת חג היא חוויה אוטופית של אושר אינסופי. ילדים מחייכים בנימוס, נהנים מכל משחק ואומרים ''תודה'' על כל דבר.... יש רק בפרסומות של דגני בוקר. בפועל? הם מתקוטטים, מתבכיינים, לא תמיד מקשיבים ולפעמים לא משתפים פעולה. אם נצפה שהכול יהיה מושלם, בטוח נתאכזב, אך אם נצפה שנזכה לכמה רגעים מרגשים, רגע מצחיק, רגע של חיבוק ועוד כמה של נחת – הסיכוי שזה יקרה גדול יותר. זכרו – מושלם הוא האויב של הטוב. פרגנו לעצמכם כמה שעות של מנוחה ''לא יעילה''. אל תגיעו לחג מעולפים ומותשים. עדיף תבשיל אחד פחות וקצת אבק על הספרייה ממארחים עייפים וחסרי סבלנות. נסו לתכנן מבעוד מועד את רוב הזמן הפנוי, ספונטניות יתר היא מקור ללחץ ואכזבות. בייחוד כאשר מדובר במשפחה עם ילדים צעירים.

  1. כשהעבר דופק בדלת – לעיתים בחגים נזכרים בעבר, באנשים שהיו לצדנו ואינם, בזיכרונות כואבים, בשנים שחולפות. לעיתים דווקא בחגים אנו פתאום מוצפים בזיכרונות לא פשוטים שעמם אנו מתקשים להתמודד בכוחות עצמנו. לעיתים קשה לנו להסביר מה בדיוק קורה לנו, אך העצב והריקנות מציפים אותנו ללא שליטה.

מה עושים? מומלץ לחפש תמיכה והכלה בקרב האנשים שקרובים אלינו, לצאת מהבית לאוויר הצח, להפעיל את הגוף. אפשר לרשום את מה שמפריע או מעציב אותנו על הדף ולהתבונן ברשימה. מה שייך לעבר ובמה אפשר לטפל היום.

מתקשים להתמודד בכוחות עצמכם? אל תהססו לפנות לאיש או אשת מקצוע מוסמכים שיסייעו לכם לעבור את החגים האלה (ורבים אחריהם) ברוגע, חיוך ונחת.

כתבות אחרות

חמשת השלבים במערכת הנישואין - פרק ב'
depositphotos

חמשת השלבים במערכת הנישואין - פרק ב'

"לנאהבים נדמה כי הזמן שהם מבלים יחד הוא יחיד במינו ושונה ממה שמתנסים בו כל האנשים האחרים. על הזמן הזה הם מתרפקים ומתענגים בזיכרונותיהם שוב ושוב. יש בניהם שאפילו זכו להתבגרות התודעה הרוחנית , לתחושה של אחדות פנימית ותחושת קשר עם הטבע כמותה לא חשו מאז היו ילדים. פרק זמן קצר ראו את העולם לא מבעד לעדשות קצרות ראייה של מצבם השסוע, אלא מבעד לעדשות החלקות והמלוטשות של טבעם המקורי" (ד"ר הארוויל הנדריקס)
חמשת השלבים במערכת הנישואין - פרק א'
depositphotos

חמשת השלבים במערכת הנישואין - פרק א'

לכולנו יש מחשבות, שאיפות וחלומות שמלווים אותנו שנים על חיי נישואין שקטים ומאוזנים ועל הרצון שאלו יהיו כמו בספרים ובסיפורים. חלום על מיזוג מושלם של שניים. על מתיקות סימביוטית לעולם. מה קורה במציאות? האם זה אפשרי? האם בכלל זו פסגת השלמות של חיי הנישואין?
האגודה זכתה במכרז להכשרת מטהרות בכל הארץ
aguda

האגודה זכתה במכרז להכשרת מטהרות בכל הארץ

אגודת היועצים והמטפלים במשפחה בישראל זכתה במכרז להכשרת מטהרות בכל הארץ בדגש על העצמת החוסן בהתמודדות המטהרות במצבים מורכבים במסגרת העיסוק.
עשרת הדברות בחינוך
depositphotos

עשרת הדברות בחינוך

עם ישראל, הנבחר מבין האומות, מקבל את שמו, מעמדו והוויתו כעם ישראל, במעמד הר סיני. העם שיצא ממצרים מתוך מ"ט שערי טומאה. היה צריך לעבור תהליך היטהרות והזדככות כדי להגיע מוכן למעמד קבלת התורה. תהליך שנעשה בהדרגה. עבודה יומיומית והתקדמות צעד אחרי צעד. בהגיע היום המיועד, הם קיבלו את התורה כאיש אחד בלב אחד בנעשה ונשמע. בהתבוננות על התהליך שעברו העם, מעת צאתם ממצרים ועד ליום מתן תורה, נראה כי כל צעד בהתקדמותם אל הר סיני, וכל האירועים שחוו, הם שעיצבו והטביעו את חותמם עליהם, להיות עם סגולה.
כוחה של ראיה טובה, והשפעתה בזוגיות.
depositphotos

כוחה של ראיה טובה, והשפעתה בזוגיות.

כוחה של ראיה טובה, והשפעתה בזוגיות. והתמודדות עם מצבי משבר ואבדן, מצבי דחק ואתגרי החיים. כפי שעולה מדרכיו והליכותיו של התנא ר' עקיבא ואשתו רחל.
aguda

"והיה מחניך קדוש" - זה מהפך!

מאות המשתתפים ועשרות הרבנים והארגונים הופתעו מהעוצמה ומהתגובות הנלהבות, כנס "והיה מחניך קדוש" שנערך לראשונה במגזר החרדי ובאישור הרבנים, חולל מהפך! המשתתפים: "מרתק ומקצועי". מאות אנשי חינוך, עשרות רבנים ומחנכים, ארגונים, אנשי מקצוע ובכירי משרדי ממשלה, השתתפו בכנס 'והיה מחניך קדוש' שביוזמת 'אגודת היועצים והמטפלים במשפחה בישראל' ומועצת 'נוער בסיכוי'. למהלך הצטרפו ועדת היגוי המורכבת מאנשי מקצוע ובכירים המובילים את התחום היחודי במגזר החרדי, זאת במטרה להעלות את המודעות לתופעת הפגיעות במשפחה ומחוצה לה, ומתן כלים להתמודדות נכונה עבור טיפול מונע וסיוע ראשוני וכן יצירת חיבורים מותאמים בין רשויות החוק, לחברה החרדית באישור גדולי הרבנים.
מרחב הזמן שבין עבדות לחרות במסע חיינו
depositphotos

מרחב הזמן שבין עבדות לחרות במסע חיינו

היציאה לחירות מהמצר הפרטי של האדם אל החופש המיוחל למימוש מאווייו. כולנו חיים את חיינו ומשועבדים למחויבויות ושואפים תמיד לצאת לחופשי, להיות משוחררים מכל מחויבות ולחיות את החופש... החרות. . לצאת למסע אל העצמי, הפנימי של כל אדם. במהלך חיינו, אנו נעים במרחב שבין העבדות לחירות, להשתחרר מכבלים, ממחוייבויות ולצאת לגלות מרחבים חדשים בתוכנו ואף בעולם כולו, לגלות עולמות ותרבויות המעניקות לנו את חדוות הגילוי והמסע הפנימי, להיות קשובים לעולמנו בתוך כבלי הזמן.
מי מסתתר מאחורי המסכה? אני!!!
depositphotos

מי מסתתר מאחורי המסכה? אני!!!

למה מסכה? מה תפקידה בחיינו? האם המסכה בשבילנו היא רק מוצר בידורי או מבט אל המאוויים והפחדים שלנו? מה אנחנו מסתירים ולמה אנחנו זקוקים להסתרה? האם אנחנו מסתתרים מעצמנו ומאחרים?
מסיכות בחיי הזוגיות
depositphotos

מסיכות בחיי הזוגיות

האם הסתרת הרגשות האמיתיים מובילה למערכת קרובה ויציבה או שהינה הגורם לתחושת בדידות בתוך המערכת הזוגית? עוד בילדות המוקדמת למדנו לעטות מסכה וזאת על מנת להענות למה שהורינו, מורנו או החברה ציפו מאיתנו, זהו ה"אני המזויף" או התפקיד שכל אחד מאיתנו משחק בחיים. לדוגמא: אדם הנוהג באופן תדיר בכעס או בעוינות כלפי חבריו לעבודה, מסתכן בהרחקה ואף בסכנת פיטורין. מאחר ורובנו מודעים למחיר שאנו עלולים לשלם על התנהגות בוטה, עויינת או כעוסה אנו נוטים לעטות סוג של מסכה בה אנחנו נראים נינוחים, שלווים וקשובים, כל זאת על מנת לא לסכן את מקומנו בעבודה או לאבד את אמון חברנו משם. ניתן לראות אנשים אשר חווים בחייהם הפרטיים משברים אך מקפידים מול החברים בעבודה לשדר אמינות, שקט וטוב לב.
זמן התחדשותינו
depositphotos

זמן התחדשותינו

ט"ו בשבט נקבע במשנה כראש השנה לאילן. בעולם נהוג לקרוא לט"ו בשבט חג האילנות, והשאלה נשאלת מדוע נקבע חג האילנות כאשר עצי השדה ערומים ואפרוריים, לא היה נאה יותר להמתין לאביב, אז העצים במלוא הדרם בכדי לחגוג את חגם? בקביעת ראש השנה לאילן דווקא בט"ו בשבט מעבירים לנו חז"ל יסוד גדול ומהותי בחיי האדם דווקא על דרך צמיחת עץ השדה. *התהליך קובע* לא התוצאה. כאשר האילן לובש חג וענפיו טעונים בעלים ניצנים ופרחים, זו כבר תוצאה של תהליך ארוך וממושך. ההופעה המלבלבת בימי ניסן עליה מברכים את ברכת האילנות התחילה כמה חודשים קודם, בט"ו בשבט. בשקט בשקט תחת מעטה אפור ומשעמם התחוללה התעוררות בתוך מערכת ההובלה של העץ זו הכינה אותו להיות אילן עושה פרי צומח ומלבלב. אמרו מעתה *"חג האילנות הינו חג של תהליכי צמיחה וטעינה"*

תגובות

כל התגובות