אגודת היועצים ומטפלים במשפחה בישראל

מדור אקטואליה במשפחה

הכנה לקראת זוגיות שנייה/ פרק ב' כהורים לילדים של בן הזוג

תקציר:
על כל אחד מבני הזוג לא למהר להיות הורה של הילדים של בן/בת הזוג. על האישה ועל הגבר להבין שהם אינם יכולים לאהוב את ילדי בן/ת הזוג, כפי שהם אוהבים את ילדיהם, לפחות לא בתחילת דרכם המשותפת. וכן שבן הזוג לא יאהב את הילד שלהם כפי שהוא אוהב את ילדיו הביולוגיים. אהבה היא תהליך איטי וממושך. יתכן שלא תהיה כלל אהבה בין הילדים לבין בן/ת הזוג, אלא ישררו ביניהם יחסי אמון וכבוד בלבד. יחסים מסוג זה מספיקים על מנת ליצור אווירה נעימה בבית. הורה חדש, שייצור בהדרגה יחסי ידידות עם הילדים ורק אחר כך ינסה להטיל עליהם משמעת ולהציב להם גבולות, יוכל להגיע עימם בהמשך ליחסי גומלין טובים.
הכנה לקראת זוגיות שנייה/ פרק ב' כהורים לילדים של בן הזוג
depositphotos
כ חשון | 18.11.2019

יש לתת לילדים את הזמן הדרוש כדי להסתגל לבן/ת הזוג החדשים. לעיתים רחוקות נוצר קשר מהיר וטוב בין הילדים לבין בן/ת הזוג החדשים. פעמים רבות, נדרש זמן ארוך יותר לכך. יש להיות סבלניים ולהבין שלילדים צורך בסיסי הישרדותי להסתגל, בתנאי שלא לוחצים עליהם.

אין להתערב בחינוך הילדים של בן/ת הזוג. מותר לכל אחד מבני הזוג להציב גבולות אישיים ("אני לא מוכן/ה שתדבר אלי כך"), להקפיד על חוקי הבית שנקבעים ביחד ("כמו שקבענו, לא מפריעים לנו בשעת הצהריים") ובוודאי שמותר וכדאי לתמוך בילדים ולעודדם. אבל, כדאי להימנע ככל האפשר מהתערבות לא הכרחית בחינוכם (למשל, הישגיות בבית ספר, חינוך לערכים וכו'), בוודאי בשלב הראשוני של החיים יחדיו.

יש לשמר את הזוגיות ולטפחה. מאחר שנושא ההורות תופס חלק מרכזי כל כך במסגרת הנישואים השניים, דווקא לכן, חשוב להשקיע ולהעמיק בנושא הקשר בין בני הזוג, שכאמור קל כל כך "לפספס" בנישואים אלה.(עמית, ח)

תנו לילדים לקבל החלטות. בתהליך היטמעות של שתי משפחות, ילדים מרגישים רבות שהם לא נשמעים, שכל ההחלטות מתקבלות עבורם, ושאין להם כל שליטה, לכן כדאי, אפילו באופן מאולץ, לגרום להם להרגיש שיש לדבריהם משמעות, ולתת להם להחליט החלטות בבית החדש. בין אם אלה החלטות של סדר, או מי אחראי על אילו מטלות בבית, שיתופם האקטיבי ייתן להם הרגשה שזה גם ביתם-זו נקודה שלא הודגשה קודם ואפשר להוסיף אותה למקום בו את מדברת על הילדים.

יעוץ מקצועי

אחת הסוגיות החשובות במשפחות משולבות הוא הצורך בקבלת ייעוץ מקצועי.

בשנות השבעים של המאה הקודמת ניסו בטיפולים להביא את המשפחה המשולבת לתפקוד דומה למשפחה רגילה והדבר לא היה יעיל. היום מבינים שיש לכל משפחה משולבת מאפיינים משלה ודרכים מיוחדות לה . בעבר הייתה "דעה קדומה" על טיפול, אנשים ובעיקר  גברים לא רצו לתייג עצמם. היום יש פתיחות גדולה יותר. במקרים רבים נוכחו בני המשפחה כי הם חייבים להתגבר על החששות ודעות קדומות ולקבל יעוץ מקצועי. עדין קשה לבני נוער,

וכך אומר יגאל:" צריך להיות נכונים לקבל עזרה להודות שיש  דברים שחשובים לנו ועומדים

בראש סדר העדיפויות...התחלנו טיפול בהחלטה משולבת בהכרזה: אנחנו נשארים ביחד.. לא רק כדי לכבות שרפות ,אלא גם ללמוד איך לעשות את הדברים באופן מיטבי, ולקבל עצות לגבי דברים שאנחנו עומדים חסרי אונים מולם,כי אנחנו מגיבים מהבטן, וזה לא תמיד הדבר הנכון" 

כתבות אחרות

זוגיות באומנה השפעת האומנה על המערכת הזוגית

זוגיות באומנה השפעת האומנה על המערכת הזוגית

ילדים באומנה מגיעים, פעמים רבות, מרקע קשה של הזנחה או התעללות ולכן גם הטיפול בהם עשוי להיות מאתגר עד מאוד. במדינת ישראל כ-76% מהילדים הזקוקים למסגרת חוץ ביתית שוהים בפנימיות ורק 26% מהם מופנים למשפחות אומנה (עטר-שוורץ, 2011, קינג, 2013). נתונים עדכניים יותר של משרד הרווחה מראים כי בשנים 2015-2014 רק 21.8% מהילדים בהשמה חוץ ביתית (ובסה"כ 2,315 ילדים) הושמו במשפחות אומנה בעוד שאר הילדים הושמו בפנימיות. בעולם המערבי, ברובו, השמה במשפחות אומנה עדיפה על פני השמה במסגרות מוסדיות. הסיבה לכך היא שהיחס לפנימיות במדינת ישראל בדרך כלל חיובי יותר וזאת בשונה מהיחס ברוב העולם המערבי. במדינות רבות מסגרות השילוב החוץ ביתי העיקריות הן משפחות אומנה וילדים מופנים לפנימייה רק כאשר יש להם קשיים חריגים בתחום הריגשי או ההתנהגותי או במקרה שהאומנה נכשלה.
נערים רגישים בתקופת הקורונה

נערים רגישים בתקופת הקורונה

נערים רגישים בתקופה רגישה בימים שכולנו רוצים להחזיר כמה שיותר את השגרה , יש הרבה נערים שאנו מכירים שהשגרה שלהם היא לא הדבר הכי פשוט

"לא על הכסף לבדו יחיה האדם"

כסף, כל כך הרבה נכתב עליו. כבר כתב שלמה המלך עליו השלום: " אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף" (קהלת ה' ט') ומסתבר שמריבות על כסף לא התחילו בימנו אלא התחילו עם שחר האנושות.
שגרת חוסר שגרה

שגרת חוסר שגרה

שגרה מקנה לילד תחושת ביטחון. מגיל צעיר מאד ילד מפתח תלות בשגרה. ילד בגיל קטן מתחיל "לבדוק גבולות"
משבר הקורונה ומשמעות אינדיבידואלית כדרך יצירתית להתמודדות

משבר הקורונה ומשמעות אינדיבידואלית כדרך יצירתית להתמודדות

הפסיכולוג היהודי אברהם מאסלו לימד את העולם להבחין בין "רצונות" לבין "צרכים".
הכנה לקראת זוגיות שנייה/ פרק ג' מה לעשות אם אחד הילדים לא מקבל את בן/ת הזוג החדש?
depositphotos

הכנה לקראת זוגיות שנייה/ פרק ג' מה לעשות אם אחד הילדים לא מקבל את בן/ת הזוג החדש?

כאשר אחד הילדים לא מקבל את בן/ת הזוג החדשים, זה פחות בגלל התנהגותו ו/או אישיותו של בן/ת הזוג ויותר בגלל קשיים רגשיים של הילד. קשיים רגשיים אלה יכולים להיות התנסות קודמת לא טובה עם בן/ת זוג חדשים קודמים ("למה לי מהר להתקשר? בין כה וכה הם נעלמים מהר"); ו/או פחדי נטישה בגלל חשש הילד שההורה יעביר את נאמנותו לבן/ת הזוג החדשים ("הוא/יא כבר לא אוהב אותי יותר. יש לו/ה כבר מישהו חדש לאהוב"); ו/או קונפליקט נאמנות פנימי של הילד, התופס את ההתקשרות לבן/ת הזוג החדש/ה כבגידה בהורה הביולוגי (בין אם במקרה של גירושים ובין אם במקרה של פטירת ההורה הביולוגי).
הכנה לקראת זוגיות שנייה/ פרק א'
depositphotos

הכנה לקראת זוגיות שנייה/ פרק א'

בטרם נעסוק בהדרכה לקראת הפרק השני, חשוב לציין שלפני שניתן להתחיל בהיכרויות והחיפוש אחר בן / בת זוג חדשים, חשוב מאוד לסגור את הפרק הקודם. עצם הגירושין, או מותו של בן הזוג, אינם מורים בהכרח על בשלות לקשר חדש. חשוב מאוד לעבור תהליך של פרידה, שיפנה את הלב לקשר שלא יכלול עיסוק מתמיד בהשוואות ובצער על מה שאבד. במקרה של גירושין, כדאי לעבור את התהליך הזה בליווי ייעוצי, על מנת ללמוד מה הוביל לבנייתו המשובשת של הקשר הקודם, ומה ניתן להפיק וללמוד ממנו לעתיד. גם בן זוג שחש שננטש, מבלי שרצה בכך, יכול ללמוד הרבה מאוד, על מנת שלא לשחזר דפוס דומה גם בקשר הבא.
כיצד משפיעים הסביבה והאופי על הזוגיות?
depositphotos

כיצד משפיעים הסביבה והאופי על הזוגיות?

היא: "מי לימד אותך להתנהג כך?" הוא: זה האופי שלי. אכלת אותה"... היא: אני לא מכירה את אבא שלך כאחד שלא מפרנס ועוד מחכה שאשתו תעריך את זה שהוא לא עושה כלום"... הוא: "נמאס לי מהזלזול המחפיר שלך אלי! לעולם לא תוכלי לכבד את הטבע שלי? למה את חושבת שאני אמור להיות אבא שלי"? היא והוא. הוא והיא. מתוסכלים. מאד. מה הגורם העיקרי המשפיע על ההתנהגות שלנו כבוגרים בתור בני זוג?
הבדלים בין גברים לנשים-מולד או נרכש? פרק ד'
depositphotos

הבדלים בין גברים לנשים-מולד או נרכש? פרק ד'

אף דרכי ההתמודדות של גברים ונשים במצבי לחץ ובמשברים שונים אלה מאלה. מחקר אחר, בו נטלו מאתיים ועשרים גברים ונשים בעלי מקצועות חופשיים, ונבחנו בו שיטות ההתמודדות עם לחצי עבודה, הסתבר כי נשים משתמשות לעיתים קרובות יותר ב"דיבור על הבעיה עם אדם תומך" ומוצאות זאת כשיטת התמודדות יעילה יותר מאשר גברים. גברים, לעומת זאת, העדיפו להתעמת ישירות עם הלחץ, הרבה יותר מנשים. כאשר לא היו יכולים לעשות דבר עם גורם הלחץ, גברים העדיפו להתעלם ממנו. גם התעלמות, כעימות, הייתה קשה יותר לנשים כשיטת התמודדות.

תגובות

כל התגובות