אגודת היועצים ומטפלים במשפחה בישראל

מדור אקטואליה במשפחה

אימון למערכות יחסים

תקציר:
אימון למערכות יחסים
ז אלול | 27.08.2020

יוני, בחור בן 20 הגיע לאימון במטרה לשפר את מערכות היחסים שלו עם הוריו, משפחתו וסביבתו. האם תהליך של אימון אישי יכול לסייע לו בכך?

אימון, על כל תחומיו, הוא מקצוע שמהותו מומחיות בניהול תהליך שינוי משמעותי ובר קיימא. התהליך מוגדר בזמן, והוא מושתת על מערכת יחסים מקצועית, ועל בסיס של פתיחות ואמון בין המתאמן למאמן. האימון ממוקד תוצאה מעשית, ועיקרו הנחיית המתאמן למימוש עצמי מיטבי ולהשגת היעדים המבוקשים על ידו – בהתאם לערכיו, לשאיפותיו ולכישרונותיו. תהליך האימון מאפשר למתאמן להכיר בעוצמותיו ובדפוסי המחשבה המנהלים אותו, וכן ליצור רעיונות ותפיסות לקידום השגת מטרתו. המאמן יוצר מרחב שבו המתאמן יכול לעצב את חזונו בתחומים אותם בחר לקדם, ולפעול להגשמתו..

אימון למערכות יחסים

על פי רוב, בתהליך האימון המתאמן מגיע לבד, ומבקש לשפר את יחסיו עם בן/ת הזוג, הילדים, ההורים, המשפחה, החברים, השכנים, הבוס, אנשי הצוות בעבודה ועוד. למרות שהצד או הצדדים הנוספים לא שותפים לתהליך, לרוב ניתן לשנות את המציאות הקיימת. כאשר המתאמן לוקח יוזמה ופועל כראוי, הוא מצליח לעשות שינוי וליצור מערכות יחסים חיוביות ומספקות. הסיבה לכך היא, משום שמערכת יחסים מתנהלת כמו מעגל, כאשר כל צד משפיע על הצד השני, וכל תגובה גוררת את התגובה הבאה אחריה. כאשר אחד מן הצדדים עושה שינוי, הוא משפיע באופן דרמטי על המערכת כולה.

תהליך האימון למערכות יחסים מבוסס על מספר כללי יסוד:

  • המתאמן מבין שהוא האחראי על מערכות היחסים שלו, על המצב הקיים ועל שיפורו. לקיחת אחריות אין פירושה אשמה, לכן חשוב לעורר אחריות ולא תחושות אשמה.
  • חשוב לבחון מהי המטרה העיקרית של המתאמן, והאם היא משותפת לעמיתו, איתו הוא מעוניין לשפר את הקשר, ולהגדיר אותה כ"מטרת על". כאשר יש מטרה משותפת ניתן יהיה למצוא נקודות מחברות ומקשרות לעומת נקודות מפרידות ומפלגות. לדוגמה, בנישואים המטרה המשותפת היא חיים מאושרים. לאחר מכן יש לבחון עם המתאמן כיצד מטרת העל באה לידי ביטוי באופן מעשי. בנוסף, הגדרת המטרה יכולה לעזור למתאמן לבחון אלו פעולות מקדמות אותו אל עבר מטרתו וכדאי לעשותן ומאלו פעולות יש להימנע. כך יוכל גם לתכנן תכנית פעולה שתקדם אותו אל מטרתו. על מנת להגדיר מטרה, יש צורך לבחון עם המתאמן מהם הערכים, הצרכים והיכולות שלו בנוגע למערכות היחסים.
  • המתאמן מגדיר את המטרה שלו ואת הדרך המובילה להגשמתה. המאמן, באמצעות שאילת שאלות, מסייע לו לעשות זאת אך אינו מחליט עבורו.
  • פעמים רבות, המתאמן שקוע במצב הקיים והוא מתקשה לחשוב בצורה אובייקטיבית ולעשות את הצעדים הנכונים לו. כאן תפקיד המאמן בא לידי ביטוי כמי שינסה להקנות למתאמן חשיבה ניטרלית ככל האפשר, ולשקף לו את המציאות מנקודת מבט חיצונית.
  • המתאמן מביא לפגישת האימון את נקודת המבט שלו, אך 'המפה אינה השטח', כלומר, המתאמן מציג את המפה של השטח - המציאות כפי שהוא משרטט אותה, אך ברוב המקרים, השטח עצמו שונה לגמרי. לצורך כך מומלץ לברר עם המתאמן באמצעות שאילת שאלות את כלל הפרטים של הסיפור על מנת לקבל תמונה רחבה ככל האפשר.
  • כל מערכת יחסים מורכבת ממשולש; שני הצדדים והמערכת המשותפת שלהם. לכן יש צורך לזהות מהו מקור הקושי, ולפעול בהתאם. כאשר מקור הקושי נמצא בצד השני, ננסה לברר עם המתאמן כיצד הוא רוצה להתנהג לאור התנהגותו של האחר. לדוגמה: האם הוא רוצה לבקש ממנו לשנות את התנהגותו.
  • "כשם שפרצופיהם אינם שווים כך דעותיהן אינן שוות" (גמרא ברכות נח ע"א). בכל מערכת יחסים המורכבת משני אנשים שונים בעלי צורת חשיבה שונה, קיימים אי הבנות, חיכוכים ומחלוקות. לעומת זאת, כאשר נקודת המוצא היא שלכל אחד יש צורת חשיבה, ערכים, אמונות, רצונות, רגשות ותגובות שונים, ניתן יהיה לקבל, לכבד ולהבין את נקודת המבט השונה מבלי רצון לשנות אותה, ואולי אף ללמוד ממנה. לצורך כך ניתן לשאול את המתאמן: אם היית הצד השני איך היית בוחר להגיב? האם אתה יכול להבין את הצד השני? האם יש משהו בגישה של הצד השני שיכול לתרום ולעזור לך? יש לשאול שאלות אלו מתוך רגישות, משום שלעיתים הן מעלות אצל המתאמן חשש מוטעה שהמאמן נוטה לטובת הצד השני.
  • מערכת היחסים היא מערכת של תגובות מעגליות. תגובה מסוימת גוררת אחריה תגובה נוספת וכן הלאה. הנחת יסוד זו תורמת להבנה, שכל שינוי שהמתאמן יבצע, יכול להשפיע על כל המעגל לטובה.
  • התגובה אותה מקבל המתאמן היא התוצאה והמשמעות של התקשורת אותה הוא יצר עם הצד השני. כל מערכת יחסים היא תקשורת. גם קשר של שתיקה הוא קשר.
  • התנגדות של הצד השני היא סימן לחוסר רפור – כימיה. כאשר מתגלה התנגדות מהצד השני, זהו סימן לחוסר רפור בין הצדדים, וכאשר המתאמן יצליח ליצור רפור עם הצד השני ההתנגדות תיעלם.

לאחר תהליך אימון ממושך, יוני שיפר את מערכות היחסים שלו עם אחיו וחבריו, אך עם הוריו, עדיין היו לו קשיים משום שבחר בדרך שונה מהוריו. בשלב הראשון הוצע לו לדמיין שהוא יושב מול הוריו ומשוחח איתם תוך שהוא מעלה את כל מה שהוא רוצה לומר להם. בשלב השני, יוני דמיין את עצמו מייצג את הוריו שמקשיבים ועונים לו. בשלב האחרון הוצע ליוני לדמיין שהוא יועץ ששמע את דבריו של יוני ושל הוריו, וכעת עליו לומר מה הוא חושב על הנושא ומה הוא היה מייעץ ליוני. את שלושת השלבים הללו עשה יוני בתרגיל סימולציה שבסופו הוא יצא עם תובנות חשובות כלפי עצמו וכלפי הוריו. בסיומו של תהליך מורכב, שלמעשה לא הסתיים, יוני שיפר את יחסיו עם הוריו, וכתוצאה מכך גם עם עצמו וסביבתו. יוני עבר שינוי פנימי בעצמו, שינה את דרך התקשורת שלו וכך הצליח להשפיע על כל מערכות היחסים שלו. כל זאת בתהליך אימון שהתבסס על שאלות, תובנות והעצמה. בעזרת האימון, יוני מצא את הדרך שבה הוא רוצה להעפיל אל עבר הפסגה שלו, ולהגיע אליה צעד אחר צעד בכוחות עצמו.

 

מקורות:

ויתוורת' לורה, קימסי-האוס הנרי, סנדאהל פיל, עריכה מדעית: טרייסטר-גורן ענת, אימון קו-אקטיבי, תל אביב 2011

"הקוד האתי" בתוך: אתר לשכת המאמנים

http://ilcc.org.il/%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%90%D7%AA%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%9C%D7%A9%D7%9B%D7%94

כתבות אחרות

זוגיות באומנה השפעת האומנה על המערכת הזוגית

זוגיות באומנה השפעת האומנה על המערכת הזוגית

ילדים באומנה מגיעים, פעמים רבות, מרקע קשה של הזנחה או התעללות ולכן גם הטיפול בהם עשוי להיות מאתגר עד מאוד. במדינת ישראל כ-76% מהילדים הזקוקים למסגרת חוץ ביתית שוהים בפנימיות ורק 26% מהם מופנים למשפחות אומנה (עטר-שוורץ, 2011, קינג, 2013). נתונים עדכניים יותר של משרד הרווחה מראים כי בשנים 2015-2014 רק 21.8% מהילדים בהשמה חוץ ביתית (ובסה"כ 2,315 ילדים) הושמו במשפחות אומנה בעוד שאר הילדים הושמו בפנימיות. בעולם המערבי, ברובו, השמה במשפחות אומנה עדיפה על פני השמה במסגרות מוסדיות. הסיבה לכך היא שהיחס לפנימיות במדינת ישראל בדרך כלל חיובי יותר וזאת בשונה מהיחס ברוב העולם המערבי. במדינות רבות מסגרות השילוב החוץ ביתי העיקריות הן משפחות אומנה וילדים מופנים לפנימייה רק כאשר יש להם קשיים חריגים בתחום הריגשי או ההתנהגותי או במקרה שהאומנה נכשלה.
נערים רגישים בתקופת הקורונה

נערים רגישים בתקופת הקורונה

נערים רגישים בתקופה רגישה בימים שכולנו רוצים להחזיר כמה שיותר את השגרה , יש הרבה נערים שאנו מכירים שהשגרה שלהם היא לא הדבר הכי פשוט

"לא על הכסף לבדו יחיה האדם"

כסף, כל כך הרבה נכתב עליו. כבר כתב שלמה המלך עליו השלום: " אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף" (קהלת ה' ט') ומסתבר שמריבות על כסף לא התחילו בימנו אלא התחילו עם שחר האנושות.
שגרת חוסר שגרה

שגרת חוסר שגרה

שגרה מקנה לילד תחושת ביטחון. מגיל צעיר מאד ילד מפתח תלות בשגרה. ילד בגיל קטן מתחיל "לבדוק גבולות"
משבר הקורונה ומשמעות אינדיבידואלית כדרך יצירתית להתמודדות

משבר הקורונה ומשמעות אינדיבידואלית כדרך יצירתית להתמודדות

הפסיכולוג היהודי אברהם מאסלו לימד את העולם להבחין בין "רצונות" לבין "צרכים".
הכנה לקראת זוגיות שנייה/ פרק ג' מה לעשות אם אחד הילדים לא מקבל את בן/ת הזוג החדש?
depositphotos

הכנה לקראת זוגיות שנייה/ פרק ג' מה לעשות אם אחד הילדים לא מקבל את בן/ת הזוג החדש?

כאשר אחד הילדים לא מקבל את בן/ת הזוג החדשים, זה פחות בגלל התנהגותו ו/או אישיותו של בן/ת הזוג ויותר בגלל קשיים רגשיים של הילד. קשיים רגשיים אלה יכולים להיות התנסות קודמת לא טובה עם בן/ת זוג חדשים קודמים ("למה לי מהר להתקשר? בין כה וכה הם נעלמים מהר"); ו/או פחדי נטישה בגלל חשש הילד שההורה יעביר את נאמנותו לבן/ת הזוג החדשים ("הוא/יא כבר לא אוהב אותי יותר. יש לו/ה כבר מישהו חדש לאהוב"); ו/או קונפליקט נאמנות פנימי של הילד, התופס את ההתקשרות לבן/ת הזוג החדש/ה כבגידה בהורה הביולוגי (בין אם במקרה של גירושים ובין אם במקרה של פטירת ההורה הביולוגי).
הכנה לקראת זוגיות שנייה/ פרק ב' כהורים לילדים של בן הזוג
depositphotos

הכנה לקראת זוגיות שנייה/ פרק ב' כהורים לילדים של בן הזוג

על כל אחד מבני הזוג לא למהר להיות הורה של הילדים של בן/בת הזוג. על האישה ועל הגבר להבין שהם אינם יכולים לאהוב את ילדי בן/ת הזוג, כפי שהם אוהבים את ילדיהם, לפחות לא בתחילת דרכם המשותפת. וכן שבן הזוג לא יאהב את הילד שלהם כפי שהוא אוהב את ילדיו הביולוגיים. אהבה היא תהליך איטי וממושך. יתכן שלא תהיה כלל אהבה בין הילדים לבין בן/ת הזוג, אלא ישררו ביניהם יחסי אמון וכבוד בלבד. יחסים מסוג זה מספיקים על מנת ליצור אווירה נעימה בבית. הורה חדש, שייצור בהדרגה יחסי ידידות עם הילדים ורק אחר כך ינסה להטיל עליהם משמעת ולהציב להם גבולות, יוכל להגיע עימם בהמשך ליחסי גומלין טובים.
הכנה לקראת זוגיות שנייה/ פרק א'
depositphotos

הכנה לקראת זוגיות שנייה/ פרק א'

בטרם נעסוק בהדרכה לקראת הפרק השני, חשוב לציין שלפני שניתן להתחיל בהיכרויות והחיפוש אחר בן / בת זוג חדשים, חשוב מאוד לסגור את הפרק הקודם. עצם הגירושין, או מותו של בן הזוג, אינם מורים בהכרח על בשלות לקשר חדש. חשוב מאוד לעבור תהליך של פרידה, שיפנה את הלב לקשר שלא יכלול עיסוק מתמיד בהשוואות ובצער על מה שאבד. במקרה של גירושין, כדאי לעבור את התהליך הזה בליווי ייעוצי, על מנת ללמוד מה הוביל לבנייתו המשובשת של הקשר הקודם, ומה ניתן להפיק וללמוד ממנו לעתיד. גם בן זוג שחש שננטש, מבלי שרצה בכך, יכול ללמוד הרבה מאוד, על מנת שלא לשחזר דפוס דומה גם בקשר הבא.
כיצד משפיעים הסביבה והאופי על הזוגיות?
depositphotos

כיצד משפיעים הסביבה והאופי על הזוגיות?

היא: "מי לימד אותך להתנהג כך?" הוא: זה האופי שלי. אכלת אותה"... היא: אני לא מכירה את אבא שלך כאחד שלא מפרנס ועוד מחכה שאשתו תעריך את זה שהוא לא עושה כלום"... הוא: "נמאס לי מהזלזול המחפיר שלך אלי! לעולם לא תוכלי לכבד את הטבע שלי? למה את חושבת שאני אמור להיות אבא שלי"? היא והוא. הוא והיא. מתוסכלים. מאד. מה הגורם העיקרי המשפיע על ההתנהגות שלנו כבוגרים בתור בני זוג?
הבדלים בין גברים לנשים-מולד או נרכש? פרק ד'
depositphotos

הבדלים בין גברים לנשים-מולד או נרכש? פרק ד'

אף דרכי ההתמודדות של גברים ונשים במצבי לחץ ובמשברים שונים אלה מאלה. מחקר אחר, בו נטלו מאתיים ועשרים גברים ונשים בעלי מקצועות חופשיים, ונבחנו בו שיטות ההתמודדות עם לחצי עבודה, הסתבר כי נשים משתמשות לעיתים קרובות יותר ב"דיבור על הבעיה עם אדם תומך" ומוצאות זאת כשיטת התמודדות יעילה יותר מאשר גברים. גברים, לעומת זאת, העדיפו להתעמת ישירות עם הלחץ, הרבה יותר מנשים. כאשר לא היו יכולים לעשות דבר עם גורם הלחץ, גברים העדיפו להתעלם ממנו. גם התעלמות, כעימות, הייתה קשה יותר לנשים כשיטת התמודדות.

תגובות

כל התגובות