הנה לדוגמא ארבעה נימוקים לכך שהזוגיות של הרבה מהצעירים כיום לא מחזיקה מעמד:

1. חד פעמיות:

בימינו, מי מתקן מכשיר חשמל שנשבר? טוסטר אובן, מיקרוגל ושעונים מעוררים – כולם מושלכים היום בלי להניד עפעף, לצד מחשבים ניידים, ומכוניות שמוחלפים גם הם לדגם החדשני ביותר. אחרי הכל, חדש הוא טוב יותר. ילדינו מאבדים או קורעים בגדים מתוך ידיעה שפשוט נקנה להם בגדים חדשים. איכשהו, זה נהיה קל יותר להשליך או להחליף משהו שאיבדנו.

אולי חשיבה זו מחלחלת גם לתוך הגישה שלנו כלפי האנשים בחיינו.

כמה פעמים אנו שומעים את המשפט הפשטני הזה: "אני מעדיפה למצוא בעל אחר שיתן לי בדיוק את מה שאני רוצה!"

איבדנו את היכולת להעריך את מה שיש לנו, כולל האנשים שאותם אנו אמורים להוקיר יותר מכל.

כשאנו מתייחסים למערכות יחסים כאל חד-פעמיות, בין אם הן חברויות ובין אם הן נישואין, הקשר המקודש בין שני הצדדים יכול להינתק בקלות. איבדנו את היכולת להעריך את מה שיש לנו, וזה יכול לכלול גם את האנשים שאותם אנו אמורים להוקיר יותר מכל. לכל מערכת יחסים יש עליות ומורדות. הלך הרוח לפיו לא משתלם לתקן דברים ומה שחדש יותר הוא טוב יותר, משפיע על חיי היומיום שלנו ומוריד את ערכם המקודש של הנישואין. בואו נחזור לשורש הדברים, זוג לא מוצא אחד את השני סתם כך, בן זוג הוא לא מוצר שמנסים להשתמש בו ולזרוק. אנשים נשואים הם נשמות תאומות שחצובות משורש אחד, עבודה משותפת תביא אותם לאושר שהם מייחלים.

2. סיפוקים מידיים:

סמסים והודעות דוא"ל הביאו אותנו לצפות לתגובה מיידית. אחרת מתחילים לתהות, "למה זה לוקח כל כך הרבה זמן? למה לא ענו לי עדיין?" במקום לחכות לתורנו בחנות, אנו פשוט לוחצים ומזמינים את כל הדברים באינטרנט. ביום למחרת המשלוח מגיע אלינו. אני זוכרת שהייתי לוקחת את סרט הצילום שלי לפיתוח כשהייתי ילדה, והייתי מחכה בציפייה ליום בו אוכל להגיע לאסוף את התמונות. היום, מי יכול לדמיין מצב בו אין אפשרות לראות את התמונה מיד ולשלוח אותה לאחרים ברחבי העולם כהרף עין? איבדנו את היכולת להיות סבלניים. אנו מצפים שהכל יהיה שם בשבילנו תיכף ומיד.

מה הקשר בין זה לבין מערכות יחסים?

כל דבר שהוא תהליכי, מוליד תוצאות רחבות ועמוקות יותר.

עם הזמן ועם הרבה ידע, דמעות ועבודה עצמית, נולדת אהבה עמוקה יותר.

נישואין דורשים עבודה. לא תמיד תראו תוצאות מיידיות. האהבה גדלה עם הזמן. ככל שאנו מזינים את הקשר, כך אנו מרגישים מושקעים יותר במערכת היחסים. אם אנחנו לא מיד מרגישים  מסופקים באופן מידי, זה הזמן לעזוב? להתייאש?

כשזוגות מתבוננים על השנים שהם עברו יחד, הם מבינים איזו דרך צלחו. ברור שיש מכשולים ורגעי משבר. מה היה קורה אילו היו מחליטים בכל פעם שיש רגע קשה שזה לא בדיוק מה שחשבו שיהיה, ושלא כדאי להמשיך יחד? (ואני לא מדברת כמובן על מצבי התעללות או קושי בלתי נסבל). עם הזמן ועם הרבה ידע, דמעות ועבודה עצמית, נולדת אהבה עמוקה יותר מכפי שאפשר היה לדמיין. אהבה היא לא אינסטנט. נישואין בנויים על אהבה בוגרת שיש להזינה בקפידה. נדרשת סבלנות רבה.

ייתכן שהציפייה לסיפוק מיידי גוזלת מאתנו הזדמנויות להתמודד עם משברים ולהתגבר בצוותא על הרגעים המאתגרים יותר בחיים. אנו מוותרים מהר מדי ומאמינים שאין טעם להמשיך אם מצפים למשהו עכשיו שאינו קורה. בסופו של דבר, מוותרים מהר מדי על עצמנו ועל מערכות היחסים שלנו.

3. חסרים רגשיים:

מי מכם לוקח שוקולד כשהוא רעב לארוחת צהריים משביעה?

זה מה שקורה לנו בדור המפתה גם בזוגיות. במקום לתת לעצמינו את הצרכים הרגשיים הנכונים: חמלה לפגיעות, אהבה לתשומת לב, יציבות לחוסר אמון ועוד. אנו מתמלאים כל הזמן במילויים ממכרים ולא ממלאים. גם הצורך של זוג להמשיך את הקשר שלהם באופן יציב וחלק מתמלא ע"י זמן ריק וחסר משמעות שלא מוסיפים הרבה על הקשר הזוגי. מה לדוגמא עם יציאות ארוכות לקניות? נסיעות ברכב לערים אחרות? שוטטות במסעדות ובבילויים? כל הבילויים האלה גורמים להנאה למראית עין בלבד, אך העייפות והטרדות גורמות לא פעם לריקנות פנימית ולחוסר פניות לבנות שיחה משמעותי עת הרגשות הפשוטים שבלב.

כן, תנו לעצמיכם כמה דקות של שקט בבית שלכם, רגע אחד של התבוננות אמיתית, בצרכים הרגשיים שלנו, ובטלו עוד יציאה אחת דחופה לקניון הקרוב. שאלו את עצמיכם שאלה פשוטה אבל מרחיבת אופקים לקשר אמיתי: מא אני מרגישה היום? וכמובן: מה בעלי מרגיש היום?

3. קנאה רגשית.

במקום לתת לעצמינו את הצרכים הרגשיים הפשוטים שלנו, אנו עסוקים בסקירת הסביבה והשוואה לאחר.

אנשים עסוקים מדי בלקנא באחרים מכדי לראות את הטוב שיש בחייהם שלהם. מחויבות דורשת מאיתנו לשמוח במה שיש לנו. הפחד שאנו מחמיצים משהו אחר בינתיים הוא בדיוק ההיפך. ישנה נקודה בה עלינו להגיע להשלמה עם חיינו. עלינו לקבל החלטה להפסיק להסתכל על אחרים.

העולם מלא בדברים מושכים, בכל עת ניתנת לנו האפשרות לבחון אנשים ומכרים הנהנים מכל מיני חוויות שהעולם מציע. תמיד יוכל ה"אושר המדומה" לערפל את עינינו ואת החשיבה שלנו. תמיד יוכלו שאלות בנוסח: "למה לה בעלה דואג ואפילו קונה לה כל הזמן מתנות"? או: מה פתאום אשתו מכניסה משכורת כפולה משל אשתי"? או כל שאלה משווה אחרת שאנו חושבים עליה ונותנים לה מקום לתת לנו תחושה כי בחיי הזוגיות שלנו אנו מחמיצים את העיקר.

בואו נתחיל לשמוח בחלקים שקיבלנו, בקשר הזוגי האישי שלנו,

בואו נתחיל להשקות אותו ולטפח אותו, זוהי ההשקעה הנכונה ביותר.